עוד ב-ynet ספורט:
מי שעקב אחר ביצועיו בסופ"ש האחרון, הבין ש'תינוק' הוא בערך הכינוי האחרון שאפשר להצמיד ללוקאקו, שלפרקים נראה כמפלצת אימתנית וביתר הזמן כענק בין גמדים. אלו לא רק שני השערים שכבש - שסידרו לנבחרת בלגיה 1:2 על קרואטיה בזאגרב והעניקו לה כרטיס לטורניר גדול לראשונה מאז המונדיאל ב-2002 - אלא גם התזמון ובעיקר האיכות.
הראשון היה 'שער דרוגבה קלאסי' ושילב יציאה קטלנית מהמקום, עוצמה, קור רוח וסיומת נהדרת. השני, המרשים יותר, כאילו נשלף לו מחדר הארכיון בקאמפ-נואו, מהמגירה בה מאוכסנות הקלטות של עונת 96/97, אז כיכב בברצלונה כדורגלן בשם רונאלדו.
לוקאקו חרך את הדשא בדהרה של 60 מטרים, רמס שני מגינים קרואטים, השאיר מאחור את השוער סטיפה פלטיקושה ואם לא די בהשפלה גם נכנס עם הכדור לשער. נראה שהפריים היחיד שהיה חסר לבמאי השידור הוא זה של סר בובי רובסון תופס את הראש על הקווים. לו היה בחיים, סביר להניח שהיה מגיב באופן דומה.
שריקת הסיום הותירה את השחקנים הקרואטים מרוסקים, אחרי הפסד שלישי ברציפות באצטדיון מקסימיר - דבר שלא קרה מעולם. את המקום במונדיאל הם יצטרכו להרוויח רק דרך משחקי הפלייאוף בחודש הבא. עם זאת, רבים טוענים שהמפסיד הגדול של הערב בכלל שהה בביתו שבלונדון וצפה במשחק באמצעות מסך הטלוויזיה.
ההחלטה להשאיל את לוקאקו מצ'לסי לאברטון, רגע לפני הגונג האחרון של חלון ההעברות, קרוב לוודאי תרדוף את ז'וזה מוריניו עד לסיום העונה. כלי התקשורת באנגליה מחכים לו בפינה עם שאלות נוקבות אחרי כל כיבוש של הבלגי, שמצידו לא חוסך בתחמושת. בספרד, בפרט העיתונים ואתרי האינטרנט המזוהים עם ברצלונה, יעשו מטעמים בכל פעם שיימעד, כש'אל מונדו דפורטיבו' הגדיל כאשר פרסם למחרת המשחק בקרואטיה כתבת פרופיל על לוקאקו תחת הכותרת "ההוא שמוריניו הדיח". בממלכה אף הרחיקו לכת והכריזו כי הוויתור על הכישרון הצעיר עלול להותיר את הבלוז מחוץ למאבק האליפות. האומנם?
לוקאקו הגיע לצ'לסי אחרי שסומן כאחד הכוכבים המבטיחים באירופה. כבר בעונתו הראשונה באנדרלכט הבקיע 19 שערים ובישל 11 נוספים בכל המסגרות, וזאת בטרם מלאו לו 17 שנים. 22 כיבושים בקמפיין הבא הניחו אותו מתחת לראדאר של מועדונים כמו ארסנל וריאל מדריד,
שאף הגישה עבורו הצעה רשמית. בסופו של דבר צ'לסי הכניסה את היד עמוק לכיס וצירפה לשורותיה את העילוי הצעיר תמורת 20 מיליון ליש"ט.
אלא שעונת הבכורה של לוקאקו בפרמייר-ליג הייתה ההפך הגמור מהצלחה והסתיימה עם אפס שערים ב-12 הופעות בכל המפעלים, רובן מעמדת המחליף. סבלנות וטיפוח שחקנים צעירים לא נמנו על הלקסיקון של צ'לסי באותם ימים לחוצים. גם אצל רוברטו די מתיאו, שמונה במרץ 2012 כמנג'ר חירום וסחף את הקבוצה לקאמבק הירואי ולזכיות בגביע האנגלי ובליגת האלופות, לבלגי לא היה סיכוי של ממש. אם תשאלו אותו, הוא זכה עד כה בתואר אחד בלבד - אליפות בלגיה ב-2010. בחגיגות של הבלוז אחרי הניצחון הדרמטי בפנדלים על באיירן מינכן באליאנץ ארנה, החלוץ לא נטל חלק.
"הקבוצה שלי זכתה בצ'מפיונס ליג, לא אני. סירבתי לגעת בגביע כיוון שאין לו שום קשר אליו", ירה לוקאקו המתוסכל. "צ'לסי מאוד רצתה אותי בקיץ שעבר ושילמה המון עבורי, אבל אחרי תקופה מסוימת חשבתי לעצמי - האם הקבוצה זורקת כסף? אשוחח עם המנג'ר ואברר האם הוא רציני לגבי. אם לא, אבקש לעבור קבוצה בהשאלה. אני חייב לשחק". כעבור זמן קצר קיבל את מבוקשו ונשלח להשתפשף בווסט ברומיץ'.
המעבר להות'ורנס והעבודה עם סטיב קלארק, איש צ'לסי ברמ"ח איבריו, עשו רק טוב ללוקאקו שדורג שישי בטבלת המבקיעים באנגליה עם 17 כיבושים, כולל שלושער יוקרתי ב-5:5 של הבאגיס מול האלופה מנצ'סטר יונייטד. הבלגי החסון (1.91 מ', 94 ק"ג) התהדר במאזן טוב יותר משל שמות כמו רוני, אגוארו, טבס, דזקו ואחרים, התעלה גם על שלושת חלוציה של צ'לסי באותה עונה (טורס, בה, סטארידג') שהבקיעו יחדיו 11 שערי ליגה במדים הכחולים ושב לסטמפורד ברידג' דרך הדלת הקדמית.
"צריך להבין, יש לנו שלושה חלוצים נוספים - טורס, אטו ובה. כמובן שרומלו היה מקבל את ההזדמנויות שלו, אבל הוא רצה לשחק בהרכב על בסיס שבועי וזה משהו שלא יכולתי להבטיח לו", הסביר המנג'ר המעוטר שסירב לראות בלוקאקו בן ה-20 כחלוץ המוביל שלו וגם היה מודע לבעייתיות שתיווצר בעצם ספסולם של שמות כמו אטו וטורס.
"עכשיו המטרה שלי היא להוכיח למאמן שהוא טעה", השיב לוקאקו, שבינתיים עבר לאברטון, "אני רוצה להבקיע הרבה שערים, יותר מכל החלוצים של צ'לסי ובסוף העונה נראה מי קיבל את ההחלטה הנכונה".
ואת ההכרזה הזאת לוקאקו מגבה בשערים. ארבעה יש לו ב-4 הופעות במדי הטופיס - ארבעה יותר מלשלושת החלוצים האימתניים של צ'לסי, שלא תרמו למאזן שערי הזכות המאכזב של הכחולים (10, 1.4 בממוצע למשחק) עד כה בליגה. "לא", הייתה תשובתו הנחרצת של מוריניו הגאוותן לשאלה האם הוא מתחרט על ההחלטה להשאיל את החלוץ המבטיח לגודיסון פארק. "לשחק באברטון זה לא כמו לשחק בצ'לסי", נימק.
כשראה שהביקורת נגד המהלך הולכת וגוברת והפנים שהדבר עלול להתנקם בו בעתיד, נחלץ לוקאקו לעזרתו של מוריניו ואמר: "זה לא הוגן לתקוף את ז'וזה כיוון שההחלטה לעבור לאברטון הייתה שלי. יכולתי להישאר ולהילחם על מקומי, אבל ככדורגלן בן 20 אתה זקוק לדקות.
בעבר איבדתי את המקום בהרכב של הנבחרת הלאומית בגלל שלא שיחקתי שנה במדי צ'לסי וכעת אני רוצה אותו בחזרה. תסמכו על מוריניו, הוא יודע מה הוא עושה".
לא פחות מ-18 שחקנים בלגים משחקים העונה בליגה האנגלית הבכירה, רובם משתייכים למועדוני הצמרת ואחדים אף משמשים כקפטנים (וינסנט קומאפני, תומאס ורמאלן). לוקאקו ואדן הזאר הם ככל הנראה המוכשרים שבדור הזהב הנוכחי, או בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר להתפתח למעמד של כוכבי-על. הזאר כבר בדרך לשם. לוקאקו, אם ימשיך לנסוק, עשוי להוביל את ההתקפה של הבלוז במשך שנים רבות ומי יודע, אולי גם להיות תחליף הולם לדרוגבה. דבר אחד בטוח - בעונה הבאה הוא לא יסתפק בפחות ממקום בהרכב, ויהי מה. האם זה הימור שמוריניו יהיה מוכן לקחת? ימים יגידו.