הממשלה צפויה לבקש מחר (ג') את אישור הכנסת לתקנות שיחייבו את כל הבנקים המסחריים והגופים הפיננסיים העוסקים במכירה וקנייה של ניירות ערך לדווח לה באמצעות רשות ניירות ערך את כל הפרטים האישיים של בעלי המניות.
התקנות נועדו להסדיר הקמה ותפעול של מאגר מידע שבאמצעותו יתאפשר להם להשתתף בהצבעות באסיפות של בעלי המניות גם ללא נוכחותם האישית אלא מרחוק במערכת מקוונת.
עם זאת מהתקנות החדשות עולה כי הדיווחים למאגר המידע עלולים לכלול מידע אישי גם של בעלי מניות שאין בכוונתם להיות מעורבים בפועל בהצבעות על התנהלות החברות המנפיקות את המניות שרכשו. זאת כברירת מחדל אם בעלי המניות לא הודיעו מראש כי הם אינם מעוניינים להשתתף בהצבעות האלקטרוניות.
סמנכ"ל העמותה רן מלמד, שהתריע על הסכנה הזאת בפני יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אומר בפנייתו כי "אם המדינה רוצה לעודד את האזרח הפשוט לקחת חלק בהליכים כלכליים דמוקרטיים, הרי זה מבורך. אבל אם הדבר נעשה שלא בחקיקה ראשית אלא בתקנות היא חייבת לעשות זאת לפחות מבלי לפגוע בפרטיותו ולא כברירת מחדל".
לדעת העמותה "המדינה שאיננה מסתפקת במאגר מידע ביומטרי על אזרחיה, מבקשת כאן בחטף, תוך שימוש במכבסת מילים מתוחכמות, לאסוף מידע נוסף אשר בקלות היא תוכל להעבירו לרשויות ממשלתיות אחרות או ברבות הזמן, אפילו לאפשר גם לגופים פרטיים לרכוש או לקבל את הפרטים האישיים של בעלי המניות ולעשות בהם שימוש לא מבוקר".
מלמד מציע לוועדה לקבל נוסח מתוקן של התקנות לפיו, "רק אם רוכש/בעל המניה נתן את הסכמתו או הביע את רצונו להשתמש במערכת הממוחשבת, יוכל הגוף שמכר לו את המניה ואף מנהל אותה בשבילו – בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות – להעביר את פרטיו לרשות לניירות ערך ושילובם במאגר המידע ובמערכת ההצבעה האלקטרונית".