כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
האב הוא אזרח שבדי והאם היא ישראלית המחזיקה במקביל אזרחות שבדית. לאחר שנרקם ביניהם קשר עברה האם להתגורר איתו ושם נולדו להם שני הילדים. ב-2008 נפרדו השניים לאחר מערכת יחסים בעייתית שבה היו מעורבים המשטרה השבדית ושירותי הסעד במדינה. הרשויות הסוציאליות בשבדיה החליטו שהילדים יגדלו אצל האב, אבל בשנה שעברה נחתה האם בישראל עם הילדים.
האב עתר לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וטען שעל פי אמנת האג מדובר בחטיפה. האם לא הכחישה אבל טענה שהבעל נהג באלימות כלפיה וכלפי הילדים, כולל אלימות מינית כלפי הבת. היא הוסיפה שהילדים חוששים לחזור לשבדיה עד כדי מחשבות אובדניות מצד הבן. עו"ד חיים דה האס ועו"ד חיים הלפרין, שייצגו את האם, טענו שהדבר מהווה חריג המצוין באמנת האג, המאפשרת את האי-החזרה לאור סכנה ממשית לילדים.
בית המשפט מינה פסיכולוג שקבע שמצב הילדים קשה בשל המאבק בין הצדדים, והמליץ על החזרת הקטינים לשבדיה למסגרת מחוץ לבית האב. האם ערערה על ההחלטה, ובית המשפט המחוזי מרכז קיבל את הערעור, בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה קיים סיכון גבוה שהקטין יממש את איומו להתאבד.
האב ערער לבית המשפט העליון וטען שהסכנה לקטינים נשקפת דווקא מצד האם, וכי פסיקת המחוזי היא פתח למניפולציות מצדם של הורים חוטפים בעתיד, שישימו בפה של ילדיהם איום סרק בהתאבדות כדי למנוע את השבתם.
לפני כשבועיים התרחשה דרמה כשהאב טען שבנו יצר עמו קשר באמצעות צ'ט אינטרנטי, וסיפר לו כי האם מתעללת בו. בעקבות כך הגיע האב לישראל ולקח את הילד למשטרה. בסיום החקירה סירב הבן ללכת לבית האם ויצא מהמקום עם אביו. בשל כך טען האב בעליון שהוכח שטענות האם שלפיהן הילד חושש להיות עמו התגלו כשקר.
השופטים עוזי פוגלמן, יורם דנציגר ונעם סולברג ציינו שלא ניתן לשלול את טענת האב, ובפסק הדין הורו להעביר את הילדים לרשויות בשבדיה. "התמונה הכללית היא מעציבה ומצערת, וההכרעה אינה קלה", כתבו השופטים. "בנסיבות החדשות שנוצרו אין לקבוע שההעברה לרשות גורמי הרווחה בשבדיה לצורך אבחון (במנותק הן מאביו, הן מאמו) יוצרת סיכון לשלומו של הקטין, בעוד שיש בה משום הגשמה מלאה של תכליות האמנה".
Read this article in English