גרסיה יצק יסודות, סוזה בונה את הבניין / טור

מאמן מכבי ת"א עושה בית ספר לליגה ומתעלה על קודמו, שהביא אליפות לקריית שלום. חילופים ללא פחד, ראש פתוח, תסיסה על הקווים ואלמנט ההפתעה הופכים את הקבוצה של סוזה למכונה משומנת, שנראית בדרך הבטוחה לשמירה על התואר

גם כשמכבי ת"א שיחקה חלש יחסית ליכולותיה וניצחה בדוחק את רמת-השרון - ספקית הנקודות של היריבות בליגת העל - אפשר היה להבחין שמדובר בקבוצה הבנויה לאליפות. האלופה, שתסיים את השבוע בפרנפקורט - נתנה רק 50-40 אחוז מאמץ, אולי מכיוון שהיריבה לא איתגרה אותה מספיק, אבל גם כך הראתה שמדובר בקבוצת-על יחסית לליגה הפושרת שלנו.

 

עוד ב-ynet ספורט:

• "סכנין יכולה בשקט לסיים במקום ה-3". צפו
• חילוף מנצח: 0:1 למכבי ת"א על רמה"ש. צפו
• טביב לאוהדי בית"ר: "בואו נמנע מגזענות"

  

לצהובים בעונה שאחרי אוסקר גרסיה יש מאמן לא פחות טוב שקורא מצוין את מפת המשחק. לא רמת השרון הייתה האידנקציה לקביעה הזו בענין פאולו סוזה - אלא המשחקים שקדמו לכך. חילופים ללא מורא ומשוא פנים שמנצחים משחקים.

 

מול רמת-השרון, כשנמאס לו מהבצורת במחצית הראשונה, לא המתין והכניס את ערן זהבי על חשבון מגן. אחרי שזהבי עשה את ההבדל, ומחשש סביר להסתבכות, הכניס בדיוק בזמן עוד שחקן הגנה, שרן ייני, על חשבון טל בן חיים. התיזמון הוא שם המשחק כפי שאנחנו רואים עד עכשיו מסוזה.

 

למיטשל גולדהאר ולמכבי ת"א לא יכולות להיות טענות לגרסיה, שהחזיר אליפות אחרי עשור - אבל סוזה מתגלה כמאמן הרבה יותר גמיש. גרסיה היה שמרן והצליח בדרכו. לסוזה, לעומתו, יש ראש מבריק והרבה יותר פתוח. כבר ראינו בקריית אליעזר מצרף חלוץ במקום קשר כשקבוצתו ביתרון - כדי להבקיע שערים נוספים, כל זאת במקום להתגונן כפי שעושה המאמן המצוי.

 

 

אז נכון שסוזה לא זכה להצלחות גדולות באנגליה - אבל הוא בינגו. לפורטוגלי יש מזג ים-תיכוני, הוא תוסס על הקווים, חי את המשחק. לעולם אי אפשר לדעת איזה הרכב יעלה ומה יהיו החילופים שלו - כאב ראש גדול למאמנים היריבים. אין ספק שמכבי ת"א בידיים טובות.

 

נכון שתפוקת ההתקפה, 10 שערים עד כה, זקוקה לשידרוג. הצניעות בהבקעה לא נובעת ממשחק סגור אלא מהחמצות, התבצרות של היריבות ובדרך כלל גם ימים יוצאי דופן של שוערי היריב (ראו ערך איתמר ניצן מרמת השרון). מכבי ת"א היא קבוצה מאוזנת שעובדת בלי לזייף. לזכותו של גרסיה יאמר שהוא יצק את היסודות, אבל סוזה בונה עליהן את הבניין. מדברי השבח בוודאי תסיקו שכבר הכתרתי את מכבי ת"א לאלופה - עדיין מוקדם, כדורגל הוא משחק נזיל של מומנטום, אבל בשלב הנוכחי כל הדרכים מובילות לסיבוב אליפות בקריית שלום.

 

 

הסיפור הכי גדול של מכבי הוא בהגנה. לא סתם חואן פאבלו לא הוציא עדיין כדור אחד מהרשת. ולא, לחואן פאבלו אין צורך להציג יכולת אדירה. מספיק שהוא רגוע בשער, מתוזמן היטב ביציאות ומכוון את ההגנה. את כל השאר עושה כל החוליה שלפניו.

 

למרות שאריק בנאדו הצליח לייצב את העורף של חיפה עם כניסתו לתפקיד - אין ספק כי מכבי ת"א מחוסנת יותר מספיגה. זה לא אומר שתשמור על המאזן הזה לאורך זמן, אבל נראה שתסיים את הליגה כמי שספגה הכי מעט שערים. קרלוס גרסיה בשנתו השנייה כאן התאקלם מצוין, איתן טיבי כבר הוכתר (ולא בכדי) לשחקן המתקדם של השנתיים האחרונות, ושרן ייני? מניה בטוחה.

 

יותר מכך - מכבי משחקת "הגנה גבוהה", כלומר רחוק מהשער שלה. היא לא מזמינה את היריבות לאזור הרחבה אלא דוחפת כל הזמן קדימה. יהיה קשה לעשות את זה בפרנקפורט, אבל בארץ זה מספיק. ההימור שלי הוא שאם לא תהיה הפתעה גדולה - מכבי ת"א תשחזר את אשתקד ותזכה באליפות. רק מהפך גדול או שינוי מומנטום עלולים להביא למכבי פרטנרית רצינית במאבק על התואר.