שעתיים בלי פייסבוק והעולם קורס לתוך עצמו

אם יש משהו אחד חשוב שהפסקת הפייסבוק לימדה אותנו, זה כמה אנחנו תלויים בה וכמה היא שינתה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם הסביבה. גילינו בדיוק מה קורה כשישנו מאורע גלובלי, והרשת הגלובלית ביותר לא פועלת

תקלות בפייסבוק הן לא משהו נדיר במיוחד, כמו כל שירות אחר גם פייסבוק ידעה את חלקה בתקלות כלל יבשתיות.

 

אולם התקלה האחרונה היא אולי החמורה ביותר שידעה החברה. במשך כשעתיים כמעט ולא היה ניתן לבצע אינטראקציה כלשהי דרך האתר, וסביר להניח שחלק מהגולשים המשיכו להרגיש את האפקט גם לאחר מכן. תקלות כאלה בדרך כלל לא מסתיימות בן רגע.

 

אלפי בדיחות, ממים מצחיקים, פוסטים ויראליים על נהגי אוטובוס ותמונות של חתולים לא שותפו, עשרות אלפי אנשים אכלו צהריים ולא יכלו לחלוק עם ליגיון הזרים והלא-מכרים שלהם את כמה שהיה טעים, ומיליוני לייקים לא ניתנו, הכל בגלל תקלה אחת.

 

 

עם זאת, פייסבוק לא משמשת רק לבידור והחלפת "חחחח" עם חברים וירטואליים, אלא גם ככלי עסקי. עסקים רבים מבוססים על הרשת החברתית, כשהם מקדמים רכישות בתוך משחקים, מוצרים למכירה, וגם מספקים שירות לקוחות דרך האתר. עבור כל אלה, שעתיים שבהם החנות הווירטואלית סגורה באמצע היום היא מכה כלכלית ותדמיתית. הצ'ט בפייסבוק משמש כלי תקשורת יום יומי שלעתים מחליף את וואטסאפ (שגם קורסת) או את המייל, והאירועים שאנחנו הולכים אליהם גם רשומים במקום מסודר בפייסבוק שלנו.

 

העולם אחרי

אם ביליתי ואף אחד לא ראה את זה, האם באמת נהניתי? פייסבוק היא עניין של מומנט. השירות שמר על זמינות גבוהה מאוד מהיום שבו הפך לפופולארי, כאשר היום יותר ממיליארד משתמשים עושים באתר שימוש רציף. האפוקליפסה האינטרנטית הזו גרמה לנו לחשוב, מה אם היום היה היום האחרון של פייסבוק ומעתה והלאה הרשת לא תתקיים יותר. מה נעשה אז? כיצד נתקשר בצורה לא אישית עם חברים קרובים? כיצד נשמור על קשר רופף עם זרים שמעולם לא פגשנו? ואולי השאלה הגדולה ביותר - כיצד נפאר ונהלל את עצמנו כאנשי העולם הגדול אם אף אחד לא יכול לדעת על זה?

 

 

פייסבוק זה לא נולדה בין לילה. הרשת התבשלה והתפתחה לאורך שנים עד שהפכה לחלק אינטגרלי מהחיים של כולנו. קל מאוד לשפוט אותה ואת המשתמשים שלה, לכנות אותם מכורים או חסרי חיים. אך היום גילינו בדיוק מה קורה כשישנו מאורע גלובלי, והרשת הגלובלית ביותר לא פועלת. תרצו או לא, הרשת הזאת שולטת בחיינו, וכשלוקחים אותה מהעולם, אפילו רק לשעתיים, זה לקחת את היסוד שמקשר חברתית את הדור האנוכי שלנו.

 

מה כבר קרה

אחרי שעתיים שבהם לא קיבלנו עדכונים שוטפים מחייהם של אחרים, לא ראינו תמונות של בת הדודה שרק נולדה, שלא ראינו מה שלום הילד שמטייל בחול, שעתיים שבהם יכלנו ליצור קשר עם אחרים רק דרך צ'אט, sms, וואטס אפ, טנגו, וייבר, סקייפ, גוגל + (בערך), או חס וחלילה שיחת טלפון, נשארנו דיי אותו דבר. הרשת שכבר הוכיחה לנו שאנחנו בודדים יותר מאי פעם, חזרה לעבוד בהדרגה. אם יש משהו אחד חשוב שהפסקת הפייסבוק הזאת לימדה אותנו, זה כמה אנחנו תלויים בה, כמה היא שינתה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם הסביבה, ושכמה שאנחנו יכולים בכל זאת לחיות היטב ובלב שלם גם מבלי לדעת כל שטות אקראית שקורית בעולם.