כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
ראשית הפרשה בשעת לילה מאוחרת ביום חמישי שעבר באזור חדרה. הנהג, רופא בכיר, התבקש לעצור ושוטרת ערכה לו בדיקת מאפייני שכרות. הנהג עבר שתיים מהן ונכשל בשלישית, ולכן החליטה השוטרת לבצע בדיקת נשיפה (במכשיר ינשוף). הנהג ביקש לבדוק את ההבדל בין בדיקת ינשוף לבדיקת דם והתקשר לבית החולים. במהלך שיחת הטלפון קבעה השוטרת שמדובר למעשה בסירוב שלו לעבור בדיקה, ולכן רשמה לו דו"ח על נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
במקביל החרימה השוטרת את מכוניתו של הרופא. יומיים לאחר מכן הגיע הנהג לשימוע שנערך על ידי קצין משטרה, שהחליט לשלול את רישיון הנהיגה ואישר את החרמת המכונית.
בעקבות זאת פנה הנהג לבית המשפט לתעבורה בחדרה באמצעות עורכי הדין נחמי פיינבלט וכרמית תירם, וביקש לבטל את שלילת הרישיון ואת החרמת הרכב. בבקשה הם טענו שחומר הראיות אינו מוכיח סירוב לבדיקה. כמו כן טענו לשיבוש חקירה וקיפוח זכותו לייצוג בשימוע.
בהחלטה קבעה השופטת כרמית פאר גינת שמכלול הראיות לא מצביע על כך שהנהג סירב להיבדק בגין חשד לנהיגה בשכרות, וכי בבקשתו לעבור בדיקת דם אין לראות סירוב. השופטת הוסיפה שמזכר שרשמה השוטרת וההחלטה להחרים את רכבו חייבו את קצין המשטרה לתת לגיטימציה להחלטתה של השוטרת.
"ברור כי החלטת הקצין הפוסל במצב דברים זה מושפעת ממזכרה של השוטרת ויש בה כדי לפגום בשיקול דעתו של הקצין", כתבה והורתה למשטרה להחזיר לאלתר לנהג את רכבו ולבטל את השלילה.