בת 10 מתה בגלל מומים מולדים. מי אחראי?

ילדה אובחנה עם פיגור התפתחותי, קטרקט, חרשות, פגם בלב ומום בכלי הדם. אחרי מותה תבעו ההורים "הכללית", שבבעלותה ביה"ח מאיר שבו טופלה האם. השופט התלבט: הוא דחה את ההורים, אבל רמז שאפשר לערער

עו"ד אופיר בן דוד פורסם: 06.11.13, 21:28

ילדה שסבלה מאז לידתה ממספר רב של מומים - בהם פיגור התפתחותי קשה, קטרקט בעיניים, חרשות, פגם בלב ומום במבנה כלי הדם - נפטרה כשהייתה בת 10. בעקבות זאת הגישו הוריה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות "כללית", אשר בבעלותה נמצא בית חולים "מאיר" בכפר סבא שבו טופלה האם בזמן ההריון. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בעמוד משפט של ynet

 

ההורים הסבירו שפנו לבצע בדיקת אקו לב בבית החולים בעקבות המלצת תחנת טיפת חלב. לטענתם רופא ערך סקירת מערכות עקב חשד לתסמונת דאון, והיה עליו להבחין בקטרקט בעיני העובר וכן במומים שונים בלב. על פי התביעה, אי זיהוי הפגמים במועד היווה התרשלות מצד הצוות המטפל.

 

עוד נטען שממצאי הסקירה חייבו את הצוות הרפואי להפנות את האם לייעוץ גנטי על מנת שיוסברו לה הסיכונים הכרוכים בהריון ותינתן לה האפשרות לבחור להפסיקו.

צילום: shutterstock
אילוסטרציה. השופט: "לא הייתה התרשלות" (צילום: shutterstock)

מנגד טענה הכללית שהצוות הרפואי נהג בסבירות ובמקצועיות המתבקשת בנסיבות העניין. למשל, לא מקובל לבצע בדיקת עיניים במסגרת סקירת מערכות, מאחר שההיסטוריה המשפחתית לא מעידה על סיכון למומים מולדים. עוד נטען שנאמר לאם שישנם מומי לב שניתנים לגילוי רק לאחר הלידה.

 

הדילמה של השופט

השופט אהרון פרקש דחה את טענות התובעים וקבע שלא הייתה התרשלות כלשהי מצד הרופא המטפל או הצוות בבית

החולים. הוא קבע שגם לו היו מגלים את המומים במהלך סקירת המערכות המוקדמת, לא הייתה עומדת בפני האם האפשרות להפסיק את ההיריון בשלב כה מתקדם.

 

עם זאת, באופן יוצא דופן העלה השופט את האפשרות שההורים יבקשו לערער על החלטתו. לפיכך הוא החליט להעריך את גובה הפיצויים בגין הנזק שהיו מקבלים אילו היו זוכים בתביעה. התוצאה אליה הגיע הייתה 1.4 מיליון שקל.

 

פסק דין כזה, הכולל בתוכו "פסק דין חלופי" למקרה שיוגש ערעור, מדגים את הדילמה שבה נתון בית המשפט בתיקים מסובכים מעין אלו. סקירת המערכות המורחבת במקרה זה לא היתה שגרתית, אלא נבעה מחשד סביר להריון בלתי תקין. בנסיבות אלה מצופה מרופא מומחה לבדיקות אולטרה-סאונד, ליזום ולתור בעצמו אחר הדגמת אברים וסימנים כדוגמת קטרקט, אשר יש בהם, על פי הידוע בספרות הרפואית, כדי להצביע על קיום מומים רבים נוספים וקשים.