התובע פגש את בעל הטרקטורון בחוף הדתיים בעיר וביקש ממנו לנסות לנהוג על כלי הרכב. לפני שעלה הוא שאל אם לטרקטורון יש ביטוח ולדבריו נענה בחיוב. הוא החל בנסיעה כשבעלי הטרקטורון יושב מאחוריו, אבל בשלב מסוים התהפך, נפגע בראשו ואיבד את ההכרה. בעלי הטרקטורון מיהר להימלט מהמקום מבלי להשאיר פרטים, אבל לאירוע היו עדי ראייה.
הנפגע הגיש תביעה כנגד קרן "קרנית", שהוקמה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותפקידה להעניק פיצוי למי שנפגעו בנסיבות שאינן תלויות בהם. כך, מי שאינם יכולים להגיש תביעה בדרך המלך - כדוגמת הולכי רגל שנפגעו בתאונת פגע וברח - יכולים לתבוע את הפיצויים מקרנית. בבית המשפט טענה הקרן שהתביעה מגוללת סיפור מופרך, ולמעשה מדובר בקונספירציה בין התובע לבין נהג הטרקטורון "המזדמן", ותהתה איזה בעל טרקטורון יסכים לאפשר לאדם זר לנהוג על כלי הרכב שלו. עוד טענה שהתובע לא חוסה תחת הגנת החוק כיוון שלא הוכיח אם לטרקטורון היה ביטוח או לא.
באשר לטענת קרנית שלפיה מחובתה לפצות רק מי שנפגעו ברכב שלא היה מבוטח, פסקה השופטת שהתובע הוא "חסר ביטוח רעיוני", ובכך העניקה פרשנות מרחיבה לחוק הפיצויים: משמעות הדבר היא שאף שהטרקטורון היה מבוטח, הרי שמרגע שנהג הטרקטורון ברח מבלי להשאיר את פרטיו, הרי שהתובע נתפס כמי שנהג על רכב חסר ביטוח, ובכך מוגשמת תכליתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
אף שהתובע זכה לסעד במקרה זה, הרי שמומלץ לכל מי שמבצע נהיגה אקראית על כלי רכב - אפילו בעת נסיעת מבחן לפני קניית מכונית חדשה - לבדוק באופן פיזי תעודת ביטוח תקפה על מנת לא להזדקק חלילה לחסדיה של קרנית.