לברוח מהחורף

שומרים על חום גוף בעולם התת-קרקעי של טורונטו

תיכף היא מגיעה: העונה שבה הראש מורכן מהרוח והקור, האוזניים קופאות גם אם הן מכוסות בשיער, ומתחילים לנשוף אוויר מהפה שאפשר לראות אותו מקילומטר. מה זה? זה החורף שלנו בייבי. אתם כאן וכך גם החורף. ואם חשבתם שסוף השבוע האחרון היה קשה, אתם עדיין לא יודעים מה מצפה לכם...

 

מסתבר שמישהו פעם חשב על הבעיה שפוקדת לא רק אותנו הישראלים אלא גם את הקנדים, כן, גם אלה שנולדו והשתפשפו כאן. אותו אדם או ישות מבורכת החליטו אי שם בתחילת המאה לבנות לנו עולם תת-קרקעי ראוי, אתם יודעים, שלא נשתגע יותר מדי בחורף. אחרי הכל, צריך לשמור על קור הרוח גם בקור וברוח!

 

 

אז מתחת לאדמה של דאון-טאון טורונטו שוכן לו עולם קסום, כולו על טהרת ה-מתחת לאדמה. אין צורך לצאת החוצה. מהרגע שאתם מגיעים לכאן בסאבוויי או בהליכה ממקום קרוב, אתם יכולים להתנחל כאן לפחות למשך כמה שעות טובות. ה-PATH משתרע מיוניברסיטי ועד יאנג (ממערב למזרח) ובין פרונט לקווין (מדרום לצפון). הבניין הצפוני ביותר מגיע בעצם עד ביי ודנדס, מעט צפונה מקווין, והנקודה הדרומית ביותר היא "מרכז הוועידות" (Convention Centre) שבו מתקיימים כנסים והרבה מן הפסטיבלים המעניינים של העיר. בכלל, אפשר להגיע מה-PATH לכמה מנקודות התיירות ומבני התרבות הגדולים ביותר של העיר: "רוג'רס" סנטר, "אייר קנדה" סנטר, "רוי תומפסון" הול, "הוקי הול אוף פיים", ואפילו למגדל CN (ועכשיו גם האקוואריום של "ריפלי" שנפתח לא מזמן), שההליכה אליו היא דרך ה-Skywalk – חוויה ייחודית משל עצמה. יש מכאן גישה גם אל בנייני העירייה -סיטי הול ומטרו הול שבפינת ביי וקווין.

 

בספר השיאים של גינס נרשם ה-PATH כקומפלקס הקניות התת-קרקעי הגדול ביותר בעולם, המשתרע על פני 371,600 מ"ר ו-28-9 ק"מ של מנהרות, מסדרונות, חנויות וכו'. ה-PATH מחבר בין תחנות הסאבוויי לבין לא פחות מ-1,200 חנויות, שפע של מסעדות, בתי קפה וכדומה, יותר מ-50 בניינים, שישה בתי מלון ו-20 חניונים. פעם בשנה מתקיים כאן סייד-ווק סייל הגדול ביותר בעולם, ואם אתם לא בענייני קניות או עסקים, אפשר תמיד להשתמש במקום סתם להליכה מהירה או פשוט בשביל ללכת לאיבוד.

 

 

היסטוריה קצרה של ה-PATH

מערכת המנהרות המשוכללת הזו החלה ב-1900 כאשר מר איטון (מי שמרכז Eaton קרוי על שמו) החליט לחבר בין חנותו העיקרית ששכנה ב-178 יאנג לבין חנות ה"דילים" שלו דרך מנהרה. ב-1917 היו כאן כבר חמש מנהרות, וכאשר נפתח ה"יוניון סטיישן" (תחנת האוטובוסים והרכבות הגדולה של העיר) ב-1927, נבנתה במקום מנהרה נוספת שקישרה אותו עם מלון "רויאל יורק" היוקרתי המוכר היום כ"פיירמונט רויאל יורק". בשנות הששים החל מהנדס העיר מת'יו לאוסון לפתח את תוכנית המנהרות, ובשנות השבעים המקום צבר לגמרי תאוצה כאשר נבנתה בו מנהרה המקשרת בין ריצ'מונד ואדלייד ובין מרכזי "שרתון". עד שנות התשעים המוקדמות כבר החלו לעבוד על השם הקליט ועל השלטים המיוחדים של ה-PATH. כל אות קיבלה צבע משלה ולכל אות הוקצה כיוון רוח, משמע דרום-מזרח-צפון-דרום, שבעזרתן אפשר למצוא את עצמכם כשאתם הולכים שם לאיבוד.

 

 

 

סיפורה של כתבת - שבועיים מתחת לאדמה!

לפני כשנה החליטה כתבת "טורונטו סטאר" קייטי דובז לרדת למעמקי האדמה ולבלות שבועיים תמימים במנהרות. על קורותיה מקרקעית האדמה היא סיפרה בספר גראפי ולאחר מכן על גבי טוויטר כשיצאה סוף סוף לאוויר העולם. בריאיון עם J-Source.ca דובז סיפרה שהרעיון בעצם לא היה שלה, אלא של מחלקת הארט של העיתון שתמיד מחפשים רעיונות מקוריים לסיפורים. היא אמרה שהוחלט שלא לספר על החוויה בדרך המסורתית של כתבות עיתון, אלא באמצעות קריקטורות שהתפרסמו בעיתון במהלך התקופה, ואשר קפצו מאירוע לאירוע ללא סדר כרונולוגי. כאשר הסתיימו השבועיים, דובז החליטה להמשיך ולספר את חוויותיה, והפעם באופן כרונולוגי באמצעות ציוצי טוויטר. "אילו הייתי כותבת את הסיפור עם כמה תמונות מלוות", סיפרה בריאיון שהתפרסם בדצמבר שעבר, "אני לא חושבת שהיה לזה אותו אפקט. בצורה של סיפור גרפי, אתה פוגש אנשים ומקומות, ויש לך מיד תמונה ויזואלית – אתה רואה את הקווים בפניה של אישה בת 75 שמגיעה ל-PATH רק בשביל שיהיה לה משהו לעשות, או את חוסר המנוחה של אם עם עגלה שנאבקת בתנועת האנשים הכבדה. אתה נכנס לעולם אחר. מובן שמלים לבד, או תמונה לבד, יכולים לספר סיפור נהדר, אבל אני פשוט חושבת שהצירוף של שלושת האלמנטים יחד – צילומים, אילוסטרציות וטקסט – עובדים ממש טוב בסיפור הספציפי הזה".

 

לצפייה בסרט על כתבת ה"טורונטו סטאר", בקרו באתר. היא קראה לעצמה Pathologist (מלשון PATH) וחוויותיה הועברו באיורים קריקטוריים ב"טורונטו סטאר". ידידה היחיד שם למטה היה צלם ה"סטאר" ספנסר ווין. 

 

אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם בדרך לאירוע, קונצרט, פגישת עסקים או אפילו סרט (יש כאן גם גישה לבתי קולנוע), דעו לכם שאפשר גם בלי המעיל והכפפות. ואם אתם ממש בעניין של להישאר חמים החורף, נסו ללכת מתחת לאדמה עד דנדס, לצאת לגיחה קצרה לשאוף קצת אוויר, לחזור לאדמה מעט דרומה מקולג' ויאנג, לשתות איזה טים הורטונז ולבקר ב"ווינרס" או "דולרמה" ולהגיח שוב אם יש לכם אומץ עד מעט דרומית מבלו וביי, שם אתם נכנסים לאזור ה"מניולייף" ונהנים שוב מעולם תת-קרקעי קסום ומלא בדברים טובים.