אני והאופנוע

עופר חדד מספר על מועדון האופנוענים, יצירת חברויות חדשות, טיולים וחוויות בכבישים

לילי ועופר חדד חברים במועדון רוכבי האופנוענים YOW טורונטו. עופר כבר בגיל צעיר נסע עם אביו בכבישי ירושלים, ישוב על סירת צד. בגיל 15 הבין שהאהבה לאופנוע אינה בת חלוף, וקנה לו אופנוע. "אני והאופנוע זה נישואים קתוליים", אומר. למועדון רוכבי האופנוענים מטורונטו יש מסורת קבועה - פגישה כל יום ראשון לארוחת בוקר, וממנה נוסעים לכל מיני יעדים.

 

עופר נולד בירושלים, דור שמיני בארץ. מסלול חייו היה רגיל, כמו של נערים רבים - בית ספר, תיכון, צבא, ואופנוע. "גם אבי אופנוען נלהב. בישראל הייתי חבר במועדון האופנועים הישראלי, שמספר מחבריו נסעו כל שנה לטיולי אופנועים ולתערוכות הקשורות לאופנועים בכל רחבי העולם. אשתי הצטרפה אלי בנסיעותי החל מהיום הראשון בו הכרתי אותה. לילי אף פעם לא שידרה פחד. היא יודעת שאני נהג זהיר ואחראי. כשנוסעים על אופנוע כל כך הרבה שנים, הזהירות ושיקול הדעת הופכים להיות חלק בלתי נפרד ממך".

 

 

כשהיגר לקנדה הבין שאופנוע ספורט לא יוכל לשרת אותו, בשל המרחקים העצומים. לכן בחר לקנות אופנוע תיור HONDA גולדווינג 1800. "זהו אחד האופנוענים המתאים ביותר לטיולים ארוכים לזוג, המאפשר נסיעת נוחות ומהנות. יש בו הרבה מקום לציוד, חימום בכיסאות, מערכת שמע איכותית, מערכת קשר בין הרוכב לשאר הרוכבים ועוד שכלולים רבים. אופנוע הגולדווינג הוא מאד אמין ולא דורש הרבה תיקונים, ואם צריכים לתקן, ישנם מוסכי שירות לרוב. הוא גם חסכוני, כי חוץ מדלק וביטוח אין הוצאות תיחזוק אחרות".

 

איך הצטרפת לקבוצת האופנוענים בטורונטו?

"היה ברור לי שההגירה לקנדה לא תקטע את התחביב שלי. שמעתי דרך מכרים על מפגש מועדון האופנוענים בכל יום ראשון. אשתי ואני הגענו לשם, וגילה ויגאל יפת היו הזוג הראשון שקיבל אותנו בסבר פנים יפות, וכן גם שאר חברי המועדון. הצטרפנו בשמחה לחבורה, והיום אני ורעייתי נהנים מהפעילויות והטיולים".

 

מה עושים בנסיעות אל מחוץ לקנדה?

"אירגון JAM הוא אירגון שמרכז את כל מועדוני האופנועים היהודים בארה"ב ,קנדה ועוד מספר מדינות החברות בו. פעם בשנה נפגשים כל מועדוני האופנוענים כל פעם במדינה אחרת. המטרה העיקרית של המפגש היא להפיץ את מודעות השואה בקרב יהודים ולא יהודים בעולם. בדרך כלל המפגשים הם בסופי שבוע. יש ארוחת שבת משותפת, הרצאות בנושא השואה, טיולי אופנועים להכרת האיזור, וכן ביקור במוזיאון לזכר השואה, או לחילופין ביקור במוסד אחר שהוחלט לתמוך בו ולקדם את הפעילות הקשורה הקשורה בנושא השואה. חברי מועדוני האופנועים תורמים כסף, שאותו מעבירים לאירגון הדואג ללימוד נושא השואה. המפגש האחרון התקיים בקליבלנד, אוהיו. בשנה שעברה התקיים המפגש בטורונטו. זה היה אירוע ענק אליו הגיעו כ-500 אופנוענים ונשותיהם שהגיעו מארה"ב, אוסטרליה, אנגליה ועוד מקומות".

 

 

עופר מתקשה להסביר את ההרגשה העילאית והסיפוק הגדול שהוא חש בעת הרכיבה על האופנוע כשאשתו לופתת את מותניו. "עד שלא תחווי את חוויית הרכיבה, לא תדעי. זה פשוט הופך לאורח חיים שני. רק אופנוען יבין זאת. אומנם זהו הובי, אבל הובי שמחובר לוורידים. אני אישית לא מסתפק רק בנסיעות יום ראשון. גם באמצע השבוע אני יוצא לנסיעה קצרה של ניקוי ראש. במהלך החורף, כשהאופנוע נמצא בתרדמת ומאוחסן בגרז', אנו ממשיכים להיפגש ומבקרים בתערוכות ובאירועים הקשורים לאופנועים. זו הסיבה שבקיץ אשתי ואני קורעים את הכבישים. היא מצפה לנסיעות אלה בדיוק כמוני. היה ברור לה שהיא מתחתנת גם עם האופנוע לכל החיים, מן עיסקת חבילה. לפעמים היא לא יכולה להצטרף אלי לנסיעות, אז אני לוקח איתי את אחד הילדים".

 

אתה משתתף בתחרויות?

"מה פתאום. אין תחרויות רכיבה של מי יגיע ראשון ליעד, או מי נוסע מהר יותר. הנסיעות שלנו הן נסיעות של כיף. החוויה של להיות ביחד ולראות מקומות חדשים מעניקה את האדרנלין הדרוש. יש לנו במועדון אופנוענים שהם בגיל הפנסיה ועדיין רוכבים. הם לא מתעצלים ורוכבים איתנו לכל מקום. בכלל, הרכיבה בקבוצה הינה חוויה בפני עצמה, ותחושת הביחד הופכת את הרכיבה למהנה ובטוחה כי כולנו ערבים זה לזה ודואגים לשלום כולם. מן אחריות קולקטיבית".

 

מה לובשים לנסיעות?

"כל אופנוען חייב להצטייד בלבוש מיוחד. כאן בקנדה מקפידים על חבישת קסדה, בניגוד למדינות אחרות בעולם, שלא מקפידים על כך. הלבוש לאופנוען צריך להיות קשיח יחסית כדי לשמור על יכולת ספיגת מהלומות ועמידה בחיכוך. כמובן שצריך גם כפפות, נעליים מיוחדות ועוד אביזרים בטיחותיים".

 

 

מה גרם לכם להגר לקנדה?

"אי אפשר לשים את האצבע על משהו ספיציפי. בסך הכל מטרת ההגירה הייתה לשנות את המציאות ולספק עתיד טוב יותר לילדינו. הייתי רוצה שהמצב הכללי בישראל ישתנה, אבל לצערי זה לא תלוי באדם הקטן. אפשר לומר שהצטברו הרבה דברים ביחד שאילצו אותנו פשוט לקום וללכת. בארץ עסקתי בבנייה, וגם כאן אני ממשיך את עסקי הבנייה והשיפוצים. יחסית למהגרים אחרים, תוך זמן קצר מצאנו חברים טובים שאספו אותנו אל חיקם. גם מועדון האופנוענים פותח בפניך דלתות והזדמנויות להכיר אנשים וליצור חברויות חדשות. כל הילדים שלנו נמצאים אתנו כאן, מה שהקל על קשיי ההגירה. יש לנו חמישה ילדים ושני נכדים".

 

יש לך טיפ לכל רוכבי האופנוענים באשר הם?

"תהנו מעצם הרכיבה, האוויר הטוב, הנופים והחברה מסביב. סעו בזהירות, וכמו שאומרים, בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם. ועל אחת כמה וכמה בשעה שאתה רוכב על אופנוע".