שירה: "מי הראשון שפשט ידיים לקראתך"

"בוא!/ ושינה את חייך?/ יש לך צורך עז להצביע על מה/ שממנו הולכים הלאה/ להבין מהו להיות/ לגמרי כאן". שירה מאת ישראל אלירז

כל מה שיש לומר על הילד,

הילד הוא שיאמר אותו

הַיֶּלֶד הוּא חֹמֶר בִּידֵי הַיֶּלֶד

 

וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹמַר עַל הַיֶּלֶד

הַיֶּלֶד הוּא שֶׁיֹּאמַר אוֹתוֹ.

 

בַּקַּיִץ הוּא יוֹשֵׁב עַל הַגָּדֵר

מְדַבֵּר עִם רַגְלָיו

 

רוֹאֶה אֶת חוּטֵי הָאוֹר

יוֹצְאִים מִן הָעַיִן

 

אֶל לוּלְאוֹת הָעוֹלָם

 

מָתַי לָרִאשׁוֹנָה לָמַד הַיֶּלֶד

שֶׁהוּא עָשׂוּי מִיֶּלֶד?

 

מָתַי לָרִאשׁוֹנָה שָׂמוּ דַּף בְּיָדוֹ וְהִשְׁבִּיעוּהוּ

עַל לוּחַ־הַכֶּפֶל

 

וּבָזֶה קָבְעוּ אֶת מֵרוֹץ חַיָּיו?

 

מִכָּאן וְהָלְאָה הוּא בַּחֲפִירוֹת

 

אֶת הַיֶּלֶד מַחֲזִיק בַּיֶּלֶד

כְּפִי שֶׁהָעֵשֶׂב מַחֲזִיק בַּיָּרֹק

 

וְהוּא יוֹשֵׁב בְּפִנָּתוֹ וּמוֹנֶה

אֶצְבְּעוֹתָיו וְאֵינוֹ

 

בָּא אֶל סַךְ מִסְפָּרָן הָאֲמִתִּי

 

אַחַרְכָּךְ הוּא עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ

שֶׁאֶפְשָׁר לַחְתֹּךְ אוֹתוֹ

לַחֲתִיכוֹת

 

אֵין רָעָב גָּדוֹל מִן

הָרָעָב לִגְדֹּל

 

דַּבֵּר עַל זֶה עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר

לְךָ, יֶלֶד, מָה רָצִיתָ לוֹמַר

 

כְּשֶׁשָּׁאַלְתָּ אֶת הָעוֹלָם

אִם זֶה הָעוֹלָם

 

מַבִּיט בָּעוֹלָם אַתָּה מְנַסֶּה לְהִדָּחֵק

בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַדְּבָרִים

 

לָצֵאת הַחוּצָה אֶל הָעוֹמֵד לְהֵעָלֵם.

מָה אַתָּה חוֹשֵׁב לְעַצְמְךָ"

אֵינֶנָּה שְׁאֵלָה

 

הַמַּנְחָה אוֹתְךָ לִמְצֹא אֶת מְקוֹמְךָ

 

מִי הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּשַׁט

יָדַיִם לִקְרָאתְךָ:

בּוֹא!

 

וְשִׁנָּה אֶת חַיֶּיךָ? 

 

יֵשׁ לְךָ צֹרֶךְ עַז לְהַצְבִּיעַ עַל מַה

שֶּׁמִּמֶּנּוּ הוֹלְכִים הָלְאָה

לְהָבִין מַהוּ לִהְיוֹת

לְגַמְרֵי כָּאן.

 

יֵשׁ נְמָלָה בְּרֹאשְׁךָ, וְהִיא

נָמֵר הַבַּיִת

 

אַתָּה מֻפְתָּע הַבֹּקֶר

לְהִוָּכַח שֶׁכַּפּוֹת הָעֵץ

 

בַּמִּטְבָּח מְעֻצָּבוֹת בַּעֲדִינוּת

 

וְיָדִית סַכִּין אֲנִינָה אֵינָהּ

נְדִירָה כָּאן.

 

אַתָּה תּוֹהֶה אִם יֵשׁ מִלָּה אַחַת

שֶׁתָּכִיל אֶת כָּל הָעִנְיָן

 

שֶׁאֵינְךָ חָדֵל לַעֲסֹק בּוֹ

 

תּוֹהֶה אִם לַכֵּלִים שֵׁמוֹת

הַכֵּלִים מַסְתִּירִים

 

טוֹרֵק דְּלָתוֹת כְּדֵי לָדַעַת שֶׁאַתָּה בַּבַּיִת.

 

הַבַּיִת אֵינוֹ חָדֵל לְהִבָּנוֹת סְבִיבְךָ.

 

לֵךְ דַּע מַה יִּהְיֶה אַחֲרֵי

הָרֶגַע הַזֶּה

 

קטע זה לקוח מתוך "פינצ'יק" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) - ספר שיריו החדש של ישראל אלירז, ה-30 במספר. אלירז החל לכתוב שירה ב- 1980. על שירתו זכה שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול, וכן זכה בפרס אלתרמן (2000), פרס ביאליק (2008) ופרס ברנר לשירה (2013).

 

שיריו תורגמו לשפות רבות. על שירתו שהתפרסמה בצרפתית קיבל אלירז עיטור כבוד מאת ממשלת צרפת (2003).

אלירז כתב רומנים וסיפורים קצרים, מחזות ותסכיתים וכן חמש אופרות עם יוסף טל. מלחינים רבים עסקו בשירתו ביניהם, ינעם ליף, מנחם צור, מיכאל וולפה, אהרון חרל"פ ודניאלה ספקטור.