אריק איינשטיין

רחוק מכאן, בארץ ישראל, הובא השבוע למנוחות האיש שקולו ימשיך לשיר לנו רגשות דוקרים...הם דוקרים מכיוון שאריק איינשטיין ידע לכוון אותם לתוך אמת פנימית, במקום בו הרגש שומר על עצמאות גם כשההיגיון מנצח בוויכוח

יום שלישי בלילה, אי-מיילים וטקסטים מתחילים לזרום. ריצה לאתרי החדשות הישראלים באינטרנט מאשרת: אריק איינשטיין המשיך בדרכו לעולמות אחרים. קשה שלא לגלוש הלאה ליו-טיוב כדי להקשיב שוב, לראות מחדש את אריק איינשטיין, ירון זהבי של החברה הישראלית, שר את השירים אותם כינו השבוע בכותרות של "ידיעות אחרונות" ובצדק, "פס הקול של חיינו". השורות המוכרות כל כך עומדות בפני עצמן בזיכרון הרגשי האישי של רבים מאיתנו, אולי אפילו של "כולנו": צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות. קורא עיתון שומע חדשות בזמן, עוטף את עצמו במסך עשן. למה לי לקחת ללב, יש לי דברים חדשים בראש. שוכנת נפשי בין כתלי ביתך, ושבויה בין כתלייך ממני נפרדת, עת אני בגופי נפרד ממך. עוף גוזל, חתוך את השמיים. התדע תוכי יוסי, אתה ילד לירי, צפוי לך מוות שקט, כה שקט. איך הלכת לי חבר. ואחרי כל זה: אני ואתה נשנה את העולם.

 

 

אין ספק שלחוויה המיוחדת של אלו שעזבו בית, ארץ, חברה ושפה מוכרים, השורות הדוקרות ביותר, לפחות באחת מתקופות החיים, אומרות: כמה טוב שבאת הביתה, בית זה אומר כבר הכל. היה לך חם, היה, היה לך קר. אתה עכשיו יותר מאושר, כבר יותר מאושר. איך אפשר לשמוע את השורות האלה, בקול הזה, ולא להזיל דמעה, גם אם אתה באמת עכשיו יותר מאושר? ואותו הדבר עם יושב בסן פרנסיסקו על המים, שוטף את העיניים בכחול ובירוק. יפה בסן פרנסיסקו על המים, אז איך זה שאני מרגיש רחוק?

רחוק מכאן, בארץ ישראל, הובא השבוע למנוחות האיש שקולו ימשיך לשיר לנו רגשות דוקרים, גם כשהם עליזים או אפילו שטותניקים כמו אדון שוקו. הם דוקרים מכיוון שאריק איינשטיין ידע לכוון אותם לתוך אמת פנימית, במקום בו הרגש שומר על עצמאות גם כשההיגיון מנצח בוויכוח.

 

ביום ראשון, שמונה בדצמבר, בשעה שמונה בערב, נוכל להתאסף כאן, בג'יי.סי.סי מנהטן, לערב מיוחד שיחגוג את שיריו של אריק איינשטיין והשפעתם על חיינו. פרטים יבואו ב- www.jccmanhattan.org