גולשי כל העולם - התאחדו

לפי תנועת ה-Indie Web, הרשת אינה חופשית. המטרה שלה: לכרסם בכוחן של חברות הענק אשר שולטות בתוכן הקיים ברשת, כגון פייסבוק, גוגל וטוויטר

בעיני רבים, האינטרנט נתפשת כמרחב האולטימטיבי של החירות וחופש הביטוי: גולשים רבים מתאגדים יחד תחת אידיאולוגיות או בשם מטרות חברתיות, סטטוסים פוליטיים חוצבי להבות קובעים פעמים רבות את השיח הציבורי וזירת הטוקבקים האנונימיים והידועים לשמצה הינה אמנם שדה קרב מילולי אלים למדי, אולם מהווה מרחב ייחודי בה כל אחד רשאי להביע את דעתו.

 

כמה אתם חופשיים?

אולם עד כמה הזהות הדיגיטלית שלנו, אשר מתעצבת בבלוגים וברשתות חברתיות, נמצאת בשליטתנו? נסו לחשוב על זה רגע: כמה "חופשיים" הרגשתם כאשר שירותים כגון פייסבוק או יוטויוב הושבתו מספר פעמים בחודשים האחרונים? עד כמה אתם מרגישים בנוח מכך שהזהות הדיגיטלית שלכם נמצאת בשליטתן המלאה של חברות ענק כגון פייסבוק וטוויטר? האם הבלוג שאתם מנהלים נמצא בדומייין בשליטתכם, או בשירותים כגון Tumblr ו-Blogger? ומה יקרה לקבצים שאתם מאחסנים בענן אם יום אחד שירותי הענן הדיגיטלי של גוגל ומיקרוסופט יפשטו רגל, או יקרסו בשל מתקפת סייבר?

 

 

תהליך המונופוליזציה של הרשת מתרחש גם ברמה עמוקה יותר, בעולם אחסון האתרים. כך למשל במהלך השנה שעברה, שירות האחסון הפופולרי והזול Hostgator, נרכש על ידי Endurance International Group, מה שהפך את האחרונה לאחת מחברות אחסון האתרים הגדולה ביותר בעולם. חברה זו שולטת ביותר מ-50 חברות אחסון אתרים שונות, עם יותר מ-3 מיליון לקוחות -10 מיליון דומיינים. הדבר יכול להוביל לגלישה איטית יותר, נטרול מספר רב של אתרים במקרה של נפילת שרתים וחוסר פיקוח על אתרים בעל תכנים מפוקפקים כגון אתרי פורנו ודומיהם (ויש היגידו שדווקא אלו מייצגים את חופש הביטוי ברשת).

 

לוחמי החופש של הרשת

ה-Indie Web movement, הם חבורה של מתכנתים מוכשרים מהחברות הגדולות העולם, שהתאגדו על מנת לנסות להפוך את הרשת למקום עצמאי וחופשי יותר, בה לגולש תהיה שליטה רבה יותר על הזהות הדיגיטלית שלו, ללא תלות בחברות ענק כגון פייסבוק, גוגל וטוויטר. מדובר באתגר לא פשוט, אשר מתמודד עם המתח בין הצורך להיות חופשי משליטת מונופולי עמק הסיליקון מחד, לבין הרצון לקבל תוכן וכלים חדשני, מתקדם וחינמי מאידך. הרי ברור שלא כל גולש יכול להקים לעצמו שרת ענן פרטי במחסן. אולם אנשי ה-Indie Web גורסים כי האינטנרט צריך לחזור לימיו הראשונים, להיות בעל אופי מבוזר, ללא "מוקדי כוח" משמעותיים. לדידם, אינטרנט מבוזר ינטרל את התלות מוגזמת בחברות הגדולות, ימנע אובדן או שימוש לא אתי במידע פרטי של גולשים ואף יכול להוביל להתקדמויות טכנולוגיות מהירות ומשמעותיות יותר.

 

שורשי התנועה נעוצים בשנת 2001, עם הקמת שירות הבלוגים Livejournal, אשר אפשר לגולשים הקמה של שרת כתיבת בלוג על מחשבו האישי. ב-2005, הוקם שירות ה- Openid אשר אפשר התחברות סימולטנית למספר אתרים באמצעות ישות Sign-in בודדת. למרות שבאותו הזמן בערך החלו להופיע גם ניצני הרשתות החברתיות הגדולות, תוכנות קוד פתוח ברוח האינדי ווב החלו להופיע. ב-2010, הוצג ה-Diaspora, אלטרנטיבת קוד פתוח לפייסבוק, אשר גייסה כ-200 אלף דולר בקיקסטרטר. בשיאה הגיע ה-Diaspora ל-600 אלף משתמשים, מספר שכמובן לא מגרד את יותר ממילארד המשתמשים של פייסבוק. הסיפור של הרשת החברתית הפך במהרה לטרגדיה, כאשר מייסדה, איליה זיטומירסקי, התאבד בסוף שנת 2011. למרות זאת, ה- Diaspora פעילה גם היום, אולם לא באמת מצליחה לדגדג את האימפריה של צוקרברג.

 

כיום, תנועת האינדי ווב לא מנסה לחולל מהפכות, אלא לשמר קהילה יוצרת ותוססת אשר תפתח כלים קטנים ויעילים שיכרסמו בכוחן של החברות הגדולות. מתכנתים מוכשרים שרואים עצמם כחלק מהתנועה, חלקם עובדים בעצמם בחברות גדולות כגון גוגל, מתאספים אחת לשנה בועידה גיקית למדי בת יומיים, ה- Indiewebcamp במסגרתה הם מבצעים סיעור מוחות, מתכנתים ומנסים ליצור רעיונות חדשים.

 

התנתקות משלשלאות המונופולים

האם המאבק של תנועת האינדי ווב בטיטאני הרשת יכולה לשנות את פני האינטרנט או שמא מדובר בקרב שנועד לכשלון? עד כה, המפגשים במחנה האינדי-ווב הולידו עד כה מספר רעינות ופיתוחים מעניינים למדי, אולם לא כאלו שיזעזעו את סיפי הרשת. כלל האצבע של הפיתוחים הינו יצירת כלים המאוחסנים על המחשב האישי, אולם בעלי היכולת להתממשק עם שאר הרשת.

 

כך למשל, בועידה השנה הוצג ה- Calimstore, שירות אחסון בענן בקוד פתוח, חינמי לחלוטין, אשר לפי יוצריו הוא בעל מאפיינים "קנאיים" לפרטיות ולבטחון המידע של המשתמש. Statusnet הוא כלי להתקנת שרת פרטי, ו-Jekyll הינו כלי קוד-פתוח ליצירת אתרי בלוגים. לתנועה יש עד כה עשרות פרויקטים שונים, רובם נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים, אולם האופי החינמי והפתוח של הפרויקטים מקל משמעותית על פיתוחם.

 

 

אתם בעלי אתרים או משתמשי אינטרנט כבדים ומעוניינים להצטרף למהפכה? להלן מספר כללי אצבע, שפרסמה הבלוגרית דון פוסטר, כיצד תסייעו לפרק את מונופולי הרשת: אם יש לכם אתר, או אתם מתכוונים להקים אחד, רכשו את הדומיין ורשמו אותו על שמכם. השתמשו בשם הדומיין עבור חשבון הדואר האלקטרוני שלכם. שמרו עותקים של תוכן אשר פרסמתם ברשתות החברתיות בדומיין הפרטי שלכם. בעתיד, כלים של תנועת האינדי ווב יאפשרו קישוריות בין התוכן שפרסמתם ברשתות החברתיות לדומיין הפרטי שלכם, כך שלמעשה הוא יהיה בשליטתכם, ולא בשליטת פייסבוק או טוויטר.