מחקר: שילוב החרדים בהשכלה חיוני למשק

שילוב המגזר החרדי בתעסוקה אינו מספיק: בנק ישראל גילה, כי במהלך הדור האחרון תרמה האקדמיה לכ-40% מהצמיחה במשק, אך בעשור האחרון המגמה כמעט ונבלמה. הפיתרון: הרחבת ההשכלה הכללית בקרב החרדים

כמה תורמת ההשכלה של האזרחים לעלייה ברמת החיים במדינה? את השינויים ברמת ההשכלה של אזרחי מדינת ישראל ניתן למדוד באמצעות איסוף נתונים אודות ממוצע שנות הלימוד באוכלוסייה, כפי שהם מופיעים בסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במחקר חדש של בנק ישראל ניסו כלכלני הבנק לנתח את מידת ההשפעה של מספר שנות הלימוד על כושר ההכנסה. 

 

לכתבות נוספות בערוץ הלימודים

 

על פי ממצאי המחקר, מספר שנות הלימוד הממוצע בקרב ישראלים בגיל העבודה (64-25) עלה בדור האחרון מ-10.1 ב-1974 ל-13.4 ב-2011. יש לציין כי חוקרי בנק ישראל ערכו התאמות מסוימות בחישוביהם, ולא החשיבו שנת לימוד בישיבה כשנת לימוד בבית ספר ממלכתי. 

 

נמצא, כי העלייה ברמת ההשכלה הייתה אחראית לעלייה של 0.7% מדי שנה בצמיחה. זאת, כאשר קצב הצמיחה הממוצע היה 1.8% לשנה. כלומר, הגידול במספר שנות הלימוד הממוצע היה אחראי ל-40% מהעלייה ברמת החיים במשק הישראלי בדור האחרון. עם זאת, מציינים בבנק ישראל, בעשור האחרון חלה האטה בקצב הגידול של מספר שנות הלימוד הממוצע ועקב כך ירד היקף הצמיחה שאותו ניתן לייחס לעלייה ברמת ההשכלה ל-0.4% בלבד.

 

בדור הבא, טוענים בבנק ישראל, המגמה תחריף אלא אם כן תחול עלייה ברמת ההשכלה הכללית של הציבור החרדי. המיצוי של יכולתה של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית להגדיל את מספר שנות הלימוד שלה, לצד ההזדקנות הכללית של האוכלוסייה והעובדה שגל נוסף של עולים משכילים (כמו אלו שעלו מברה"מ לשעבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת) לא צפוי להגיע שוב לארץ, יביאו בדור הקרוב לכך שמספר שנות הלימוד הממוצע לאזרח יפסיק לגדול ותרומתה של ההשכלה לרמת החיים תרד לרמה של 0.1-0.2%.

 

לחזק את מערך החינוך התיכוני

כיום, מדורגת ישראל במקום ה-16 בעולם במספר שנות הלימוד הממוצע לאזרח. בבנק ישראל מציינים כי אם תשכיל מדינת ישראל להעלות את מספר שנות הלימוד הרלוונטיות לשוק התעסוקה בקרב החרדים, היא תצליח לשמור על המקום המכובד, אך אם מספר שנות הלימוד הממוצע לחרדי יישאר על רמתו הנוכחית, תרד ישראל למקום ה-26 עד לשנת 2059.

 

במחקר של בנק ישראל מצוין, כי "יש חשיבות כלכלית בלתי מבוטלת להשתלבותה של האוכלוסייה החרדית במעגל ההשכלה (היינו להעלאת היקף שנות ההשכלה האפקטיבית בשוק העבודה) לצד השתלבותה בשוק העבודה".

 

עם זאת, חוקרי הבנק המרכזי לא מבטלים את החשיבות של העלאת רמת ההשכלה גם בקרב האוכלוסייה הלא-חרדית וכותבים כי "יש לחזק את מערך החינוך התיכוני ולהגדיל את שיעור הבוגרים שעוברים את סף הקבלה לאוניברסיטה, וכן לשפר את מערך הלימוד במכללות בכדי שתשואתן תשתווה לזו של האוניברסיטאות.

 

"לשם המחשה, אם עד 2059 ישראל תעלה בשנתיים נוספות את ממוצע שנות הלימוד, וכך תצליח להדביק את דרום קוריאה ולהוביל במדד ההשכלה במדינות המפותחות, קצב הצמיחה הממוצע במהלך שנים אלה יעלה ב­0.4% יחסית לתרחישים שהוצגו".