אלאדין ויסמין: מחזמר עטור כוכבים

None

כמו אגדות עם רבות, גם הסיפור על אלאדין (או עלי באבא לפי המקור) התקבע אצלנו לפי הגירסה של וולט דיסני. המחזמר, בכיכובם של הראל סקעת ושירי מימון, נאמן לסרט ולכן מוכר וקל לעיכול עבור הילדים.

 

אלאדין הוא נער עני וטוב לב, שחולם על חיים חופשיים מדאגות. הוא פוגש בשוק את יסמין, בת הסולטן, שמתמרדת נגד המנהג הכופה עליה להינשא לנסיך ביום הולדתה ה-21 וחולמת על חיים חופשיים מכבלי המסורת. השניים מתאהבים, אך ג'אפר, יועצו הרשע של המלך המלווה תמיד בתוכי קשקשן, מוצא אותם ומפריד ביניהם.

 

 

 

לג'אפר יש תוכניות עבור אלאדין: בזכות לבו התמים אלאדין יכול להשיג עבורו מנורת קסמים ממערת אוצר סודית. בלית ברירה יוצא אלאדין למשימה ונכלא במערה. בעודו משפשף את המנורה יוצא ממנה ג'יני אנרגטי ומבטיח להגשים לו שלוש משאלות. אלאדין לא מהסס ומבקש להיות נסיך על מנת שיוכל להשיג את לבה של יסמין. מכאן והלאה הכל מסתבך...

 

כמו כל ההפקות המיוחדות לחנוכה, גם "אלאדין ויסמין" הוא מחזמר עטור כוכבים, להקת ליווי, ותלבושות מעוצבות. למרות זאת, היה משהו עייף ופחות זורם בהצגה. שירי מימון נראתה אבודה בקטעי הסולו שלה על הבמה, והדמות שלה הייתה אמנם יפה ודעתנית, אבל לא מספיק מעניינת או כזו שאפשר באמת להתאהב בה בקלות. הראל סקעת היה טוב ממנה כאלאדין, אבל גם הוא לא הצליח לכבוש את הבמה בקלות.

 

כצפוי, ההצגה מתעוררת לחיים ברגע שאלי יצפאן, בדמות הג'יני, עולה לבמה ומצחיק בלי מאמץ גם את הילדים וגם את הוריהם. אבל מבחינתי ההפתעה של ההצגה היו מרטין אומנסקי בדמות ג'אפר, והתוכי שלו שהופעל על ידי שחקן מקצועי, ושניהם היו מצוינים, אמינים ומרשימים.

 

בן השמונה נהנה מאוד מההצגה וצחק בכל המקומות הנכונים. אני בעיקר הייתי עסוקה בלחשוב עד כמה השחקנים שמולי פשוט עייפים אחרי כל כך הרבה הצגות ברצף.