עוד פסקי דין מעניינים – בערוץ משפט ב-ynet:
על פי האחים, אחותם מקשה עליהם להיפגש עם הוריהם בפרטיות, ומפטרת חדשות לבקרים את המטפלים שנשכרו לסעוד אותם. בית המשפט הציע שהיא תעבור אבחון פסיכולוגי שיבדוק אם היא כשירה לטפל בהורים ובשלב מסוים גם ביקש ממנה לעזוב את ביתם. אלא שעל אף שהצהירה על הסכמתה, היא לא הלכה לאבחון וגם לא עזבה את בית ההורים. על רקע החשש להוריהם, ובשל החמרה פתאומית במצבו הבריאותי של האב, ביקשו האחים שבית המשפט יתיר להם להתקין מצלמות שבאמצעותן יוכלו לפקח על אופן הטיפול בהוריהם. האחות התנגדה לבקשה וטענה שמדובר בפלישה לפרטיות הוריה ופגיעה בצנעתם. עוד טענה כי המעקב עלול להלחיץ את המטפלים הסיעודיים, וכי אין לאפשר לגורמים זרים ועוינים, דוגמת בני הזוג של אחיה, לצפות בהורים. לדבריה ניתן לוודא שההורים מטופלים כראוי בדרכים אחרות, כגון ביקורי פתע או סקייפ.
סגן נשיא בית המשפט, השופט אסף זגורי, דחה את טענות האחות אחת לאחת וקיבל את בקשת האחים. כשמדובר בחסויים, הסביר, זכותם לפרטיות צריכה להתאזן מול אינטרסים נוספים. השיקול המנחה באשר לפגיעה בפרטיות היא תמיד טובתם של החסויים. במקרה זה, אין ספק שהמבקשים, כילדיהם, מחויבים מוסרית לדאוג להוריהם ולוודא שהם מטופלים כראוי.
בינתיים, הוסיף, המשיבה לא הוכיחה שהיא ראויה לאמון: "לא ניתן להתעלם מאופייה הבעייתי של המשיבה, אשר פעם אחר פעם מפטרת עובדים זרים, איננה ביחסים כלשהם עם מי מאחיה, ונטען כלפיה כי היא משתלטת על ההורים ממניעים זרים". השופט זגורי קבע שעל רקע הסכסוך עם אחיה, אף אחד מהפתרונות החלופיים שהציעה אינו ישים.
השופט הוסיף וציין כי מטפל נאמן ומסור לא ייפגע בשל הצבת מצלמות, וכי סירובה העיקש של האחות להתקנתן הוא תמוה, בהתחשב בכך שהדבר יכול לסייע לה להוכיח את טענתה שלפיה היא ראויה לטפל בהוריה. הסירוב, הדגיש, מעלה את הסברה כי היא אינה חוששת לפרטיות הוריה, אלא להצרת צעדיה.
משכך הורה השופט כי המצלמות יותקנו בדירת ההורים, למעט בחדרי המקלחת והשירותים. האחים יצטרכו לפקח בעצמם על הנעשה עם החסויים ואילו האחות נדרשה לשלם להם הוצאות משפט של 1,000 שקל.
מקרה עצוב זה מהווה דוגמה לידו הקצרה של בית המשפט לפתרון בעיות בתוך המשפחה. המצלמות אולי יותקנו, אולם זו עזרה ראשונה בלבד לפצע כואב במיוחד. אין בכך כדי לתקן את היחסים בין האחים.