סרט החתונה נגנב - הזוג יפוצה ב-30 אלף ש'

בפריצה לביתו של עורך וידאו נגנב התיעוד של חתונת זוג צעיר. הם תבעו את הצלם שלא שמר את חומרי הגלם, וזה התגונן: סעיף בחוזה בינינו מגן עליי. השופט החליט שהסעיף הוא "תנאי מקפח", וחייב את הצלם לשלם להם

מערכת PsakDin פורסם: 12.12.13, 09:35

בני-זוג שנישאו במרס 2012 באולם באור יהודה חתמו על חוזה להזמנת צוות צילום, שעל פיו החתונה תתועד בווידאו ובתמונות סטילס תמורת 5,100 שקל. הזוג שילם מקדמה של 1,000 שקל ואת היתרה ימים ספורים לאחר האירוע. אלא שסרט הווידאו מעולם לא סופק להם: הוא נגנב מביתו של עורך הווידאו שטיפל בו, ולא דאג לשמור העתק מחומר הגלם במחשב שלו.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בעקבות זאת הגישו בני הזוג תביעה נגד הצלם לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בטענה שהפר את ההסכם ביניהם. בני הזוג דרשו לקבל בחזרה את הסכום ששילמו לו ולחייב אותו לפצות אותם ב-25 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

 

הצלם הפנה את התובעים לסעיף 5 בחוזה, שם נקבע שבמקרה של תקלה כלשהי בצילום תהיה אחריות הסטודיו מוגבלת להחזרת הסכום ששולם עבור צילום הסרט בלבד. עוד נכתב שם כי "פרט לאמור לעיל לא יישא הסטודיו, בעליו או מי שפועל מטעמו בשום אחריות בשל תקלה". כלומר, לעמדת הנתבע, על פי החוזה עליו לפצות את התובעים אך ורק ב-5,100 שקל, אף שסיפק לבני הזוג את תמונות הסטילס.

צילום: shutterstock
אילוסטרציה. כמה שווה עוגמת הנפש של הזוג? (צילום: shutterstock)
בנוסף הגיש הנתבע הודעת צד שלישי נגד עורך הווידאו שמביתו נגנבו החומרים, ולטענתו הוא האחראי למחדל. לדבריו, העורך מחק את החומרים במחשב מבלי להודיע לו על כך מראש ומבלי שקיבל ממנו אישור. בתגובה טען עורך הווידאו שבינו לבין הנתבע לא נחתם הסכם בכתב, ולא הייתה מוטלת עליו כל חובה לשמור העתק מחומרי הגלם. לטענתו, הוא מחק את החומרים כארבעה חודשים לאחר החתונה, על מנת לפנות מקום במחשב.

 

תנאי מקפח יבוטל

השופט בדימוס יהודה גרניט ציין בפתח דבריו שבין בני הזוג לצלם נחתם חוזה אחיד – כלומר, חוזה סטנדרטי שמשמש את הצלם מול כל לקוחותיו. חוזה זה לא קיבל אישור מבית הדין לחוזים אחידים, ולכן בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לבטל בו כל "תנאי מקפח".

 

תנאי מקפח הוא תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהייתה מוטלת עליו על פי דין. במקרה זה, סבר השופט גרניט, הסעיף הקובע שהנתבע פטור מאחריות לפצות את התובעים בגין עוגמת נפש הוא תנאי מקפח, ועל כן דינו להתבטל.

 

השופט גם דחה את טענות הנתבע נגד העורך. לקביעתו, היה על הצלם לשמור העתק מחומרי הגלם במחשבו הוא, והעורך נהג בתום לב ובדרך מקובלת כאשר מחק את חומרי הגלם לאחר ארבעה חודשים. על כן קבע השופט שהנתבע הפר את החוזה הפרה יסודית בכך שלא מסר לתובעים את סרט הווידאו שצולם בחתונתם, והתרשל בכך שלא שמר לעצמו העתק מחומרי הגלם.

 

להערכת השופט, הנזק הבלתי ממוני שנגרם לתובעים עקב הפרת החוזה על ידי הנתבע עומד על 25 אלף שקל. על כן פסק שעל הצלם לשלם לתובעים 30,100 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.

 

עו"ד אילנית מנדלסון, העוסקת בין היתר בדיני צרכנות, מסבירה ש"תנאיו הקבועים של חוזה אחיד נוסחו על ידי ספק המוצר או השירות ועל כן הוא מגן בעיקר על האינטרסים של אותו ספק. חוק החוזים האחידים, שנחקק ב-1982, בא להגן על הלקוחות בדיוק מפני יתרון לא הוגן זה. במקרה שקיים בחוזה אחיד תנאי מקפח, כמו בחוזה המתואר לעיל, ניתן לעתור לבית הדין לחוזים אחידים לביטול התנאי. במקרה הזה, השופט זיהה את התנאי המקפח שבעטיו נמנעה זכותם של בני הזוג לפיצוי הוגן, ביטל אותו ופיצה את הלקוח".