ילד לא מוכר זכאי לירושה? על חוק מידע גנטי
מקרים שבהם נאבקים ילדים על הכרה של אב כוללים סוגיה משפטית בדבר זכותם על העיזבון לאחר מותו. בתי המשפט נוטים כיום לחייב בדיקות גנטיות לקרובי המתים כדי להוכיח קשר משפחתי. על התהפוכות בחוק למידע גנטי
עו"ד אריאלה רוזנטל-סודרי
פורסם: 12.12.13, 16:59
לאחר מותו של האמן ספי ריבלין בשבוע שעבר נחשפה בתו מחוץ לנישואים והביעה עצב על כך שהיא ובנותיה לא זכו להכיר אותו. מקרים מסוג זה, הקשורים בילדים שלא מוכרים על ידי אביהם, נוגעים ישירות גם לשאלת הירושה: האם מי שנולדו מחוץ לנישואים למי שלא הכירו באבהותם, זכאים לירושה מבחינה משפטית? חוק הירושה מבדיל בין שני מקרים: במקרה שהמת השאיר צוואה, יחולק עזבונו על פי דרישתו. במידה שלא נערכה צוואה, יחולק העיזבון בין יורשיו הטבעיים: בן/בת זוג, ילדים, נכדים, הורים, אחים, אחיינים וסבים. אך מי נחשב כילד של המוריש?
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- עיריית ת"א תפרסם: מתי חונים על המדרכה?
- הילד נולד עם מומים – מכבי תשלם גם להורים
- לא רק להומואים ולסביות: מהו הסכם הורות?
- זרעי בצל אבדו - הביטוח ישלם 1.5 מיליון שקל
לעניין זכויות הירושה, הילד נחשב יורש גם אם בשעת לידתו הוריו לא היו נשואים זה לזה. אבל כדי לרשת אדם אחרי מותו חייב היה המת להכיר באבהותו ולהירשם כאבי הילד במשרד הפנים. מה קורה אם הדבר לא נעשה והאב הלך לעולמו?
לאחרונה פסק בית המשפט לענייני משפחה בכמה מקרים ש"חוק המידע הגנטי" מאשר לערוך בדיקה גנטית להורי האב ו/או לאחיו על מנת לקבוע את הקשר המשפחתי (במקרה קיצוני ביותר אף נעתר בית המשפט לבקשת ילד שנולד מחוץ לנישואים לקחת דגימת DNA מגופת אביו).
אילוסטרציה. תוצאות הבדיקה הוכיחו את טענת האם (צילום: shutterstock)
אמו של הילד הגישה נגד הסבים תביעה להכרת המנוח כאב הקטין, בטענה שהילד הינו פרי יחסי האישות ביניהם, שנמשכו כחמש שנים. תוצאות הבדיקה הוכיחו את טענתה והמנוח נרשם כאבי הילד, שיחד עם אמו היו זכאים לרשת אותו.
טובת הילד מול טובת האב
הזכות לזהות ולשייכות היא זכות יסוד קיימת לכל אדם, קטין או בגיר, והיא נגזרת מכבודו של אדם. לכל אחד ואחת, קטין כבגירה, קיימת הזכות לקבלת מידע בכל הנוגע למוצאו, השייכות המשפחתית והגשמת הווייתו האישית. שאלת בירור זהותו של אב יפה לכל גיל. הרצון והכמיהה לזהות אב שוות אצל כולם.
בין אם מדובר בבגיר שרוצה להשלים את סיפור חייו ובין אם מדובר בקטין הזקוק לדמות אב.
כיום סוגיית בירור קשרי משפחה על ידי ביצוע בדיקה גנטית מוסדרת במסגרת "חוק מידע גנטי", וב-2008 נוסף לו תיקון משמעותי. בית המשפט החליט לבדוק כמה סוגיות: האם יש בראיות שהוגשו בפניו כדי לשכנע בדבר סיכוי סביר לקשרי משפחה בין ילד לבין אדם שלא הכיר באבהותו? האם ניתן להורות על עריכת בדיקה גנטית חרף התנגדות הנתבע? ומה המשקל של טובת התובע מול טובת הנתבע?
לפי סעיף 28 ו(א) לחוק מידע גנטי: "רשאי בית המשפט לצוות על עריכת הבדיקה... גם בלא הסכמת הנבדק, אם נוכח כי התקיימו התנאים לעריכתה... ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים. (2) ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו".
הלכה זו לעניין אי-כפיית הנבדק, אשר יושמה בפסיקה שנים רבות, שונתה עם תיקון 3 לחוק מידע גנטי, שהקנה סמכות כפייה ואפשר לבית המשפט לחייב בעל דין להיבדק. יוצא כי בעקבות התיקון מס' 3 לחוק, הוסמך בית המשפט להורות על ביצוע בדיקה גנטית במידה שהתקיימו התנאים המצוינים בסעיף 28ו' לחוק.
- עו"ד אריאלה רוזנטל-סודרי עוסקת בדיני משפחה וירושה