קוראים לי ערן ואני מכור. מכור לשיווק ולחדשנות. לשמחתי, במסגרת עבודתי, אני מצליח לספק את התאווה שלי לשיווק ולחדשנות ולהיחשף להמון פעילויות שיווקיות חדשניות ברחבי העולם. כדי שתבינו על מה אני מדבר, אספתי עבורכם (ותודה לאריאלה דניאלי וזוהר אוריין על העזרה) רעיונות יצירתיים, מדליקים וחדשניים, שמשווקים ברחבי העולם יזמו.
מהם המסרים החבויים בלוגואים המוכרים?
ים של דמעות: הפרסומות שיגרמו לכם לבכות
מה שמיוחד בעיניי בפעילויות האלה זו העובדה שהמשווקים הצליחו בכל אחת מהן לזהות תובנה צרכנית או צורך אמיתי, שעליו יש לתת מענה. ובנוסף: את היכולת שלהם לשלב טכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר את איכות החיים של הצרכנים.
מתי נראה פעילויות כאלה גם בישראל? בואו נקווה שמנהלי השיווק של המותגים הפעילים בישראל קוראים את הכתבה הזו ושהם ישאבו ממנה רעיונות לפעילות השיווקית הבאה שלהם. מוכנים? הדקו את החגורות וצאו איתי למסע שיווקי מסביב לעולם.
מאשימים את חברות הבירה שהן תורמות לתאונות הדרכים. אז בואו ותראו איך יצרנית בירה מברזיל לקחה את הטענה הזו וניצלה אותה לתועלתה לאחר שהפכה את פחית הבירה הריקה לכרטיס חינם לנסיעה בתחתית. עוד לא החלטתי במה אני מקנא יותר: ביוזמה המדליקה או בעובדה שבערים בברזיל יש כבר רכבת תחתית.
נישאר בתחום הרכבות. חברת הרכבות הצרפתית רצתה להדגים כמה קל להגיע מפריז למגוון של ערים אירופאיות. אז היא החליטה לפתוח דלת לערים שונות ביבשת באמצעות הצבה של דלתות בכיכרות הערים, שפתיחתן גילתה מסך טלוויזיה, שחובר בשידור חי למצלמה במדינה אחרת.
אני אוהב רעיונות פשוטים וגאונים. כך הייתי מגדיר את שלט החוצות של בריטיש איירווייס בכיכר פיקדילי בלונדון, ש"תיקשר" עם מטוסי החברה שטסו במהלך היום מעליו. בכל פעם שמטוס עבר מעל השלט, תוכנה חכמה ידעה שהוא שייך לבריטיש איירווייס ומאין הוא מגיע וכך התאימה לו מסר שיווקי.
שילוט חוצות, כפי שאתם רואים, הוא כר פורה לחדשנות. הנה פעילות של חברת האופנה הצרפתית בקטלוגים, לה רדוט, שהעלתה קמפיין חוצות שהציג בגדים שונים לפי מזג האוויר ששרר באותה שעה ברחוב.
שלטי חוצות יכולים לא רק למכור בגדים אלא גם לקדם פעילות חברתית. הנה רעיון פשוט וגאוני לשלט חוצות, שהתאים את המסר שלו גם להורים אלימים וגם לילדים שסובלים מהתעללות, תוך ניצול העובדה שבגלל גובהם, נקודת המבט של ילדים ושל מבוגרים היא שונה לגמרי.
ועכשיו, כמה דוגמאות לחדשנויות שקשורות בקמעונאות ובמכירות. הראשונה היא מדרום קוריאה. מדובר ברשת שיווק שרצתה להגדיל את מכירותיה באינטרנט באמצעות הגעה מקורית אל הלקוחות, שקיבלו את החיבור האלחוטי שלהם באמצעות בלון מעופף ובולט.
והנה טכנולוגיה חדשה, שמאפשרת לצרכנים לשלם באמצעות זיהוי תווי הפנים שלהם.
יצרנית המיונז הלמנס רצתה שצרכנים ידעו, שלמיונז יש שימושים נוספים מלבד ממרח על פרוסת לחם, אז היא פיתחה תוכנה, שזיהתה מה צרכנים שקנו הלמנס בסופרמרקט רכשו בנוסף, והדפיסה עבורם מתכון אישי על חשבונית הקנייה:
יצרנית השוקולד מילקה רצתה להדגים עד כמה צרכנים חושקים בטבלאות השוקולד שהיא מייצרת. אז היא מנעה מהלקוחות שלה את הדבר שהם הכי אוהבים.
לאקוודור יש בעיות שמזכירות את אלו של ישראל: צורך להביא תיירים למדינה ותקציב שיווק קטן במיוחד. אבל לאקוודורים יש משהו שלנו אין – בננות. המון בננות! מעניין על מה ישראל יכולה להדביק קודים כדי שיראו אותם בכל העולם.
כשאתה צריך להוביל מבקרים למוזיאון, שום דבר לא יכול לעזור לך מלבד... פינגווינים. לא מאמינים? יש סרטון שמוכיח את זה.
אני מאוד אוהב את מודעת העיתונות של ניוואה, שמצליחה לצאת מתוך דפי המגזין שבו היא התפרסמה, ולהביא תועלת אמיתית למי שקורא ושומר אותה, ושהתרוקנה לו הסוללה בטלפון הנייד.
מכירים את התופעה של אנשים שממתינים ימים שלמים בתור כדי לקנות גאדג'ט חדש? סמסונג לקחו את התופעה הזו, נתנו לה טוויסט עדכני ויצא להם משהו חדש ושונה לגמרי.
לקראת סיום, דוגמא מרגשת לפעילות, שגם עושה טוב. מנוע החיפוש יאהו רצה להדגים ביפן, שחיפוש הוא לא רק טקסטואלי. הוא יכול להיעשות גם באמצעות קול ותוצאות החיפוש לא חייבות לבוא לידי ביטוי בכתב, אלא באמצעות תוצאות תלת ממדיות, שהודפסו לטובת ילדים עיוורים במדפסות תלת מימד חדשניות.
ולסיום, האפליקציה שתשנה את חייהם של הורים לילדים ותפנה לכם מקום בבית על המדפים.
ערן יסעור הוא מהמארגנים בישראל של פרסי החדשנות הבינלאומיים של מוצר השנה ושל מועדון ה-Superbrands של ישראל