נוף אורבני

שיפי רטהאוז, סטודנטית לתואר שני באמנות, הגיעה לניו-יורק לפני שלוש שנים. בעבודתה היא מתעניינת בטבע בסביבה אורבנית ובמאבק ההישרדות שלו, שמזכיר לה גם קשיי הסתגלות אחרים

מה הביא אותך אלינו?

"הגעתי לניו-יורק לפני קצת יותר משלוש שנים, יחד עם בעלי, שהתקבל ללימודי דוקטורט בבלשנות ב-CUNY Graduate Center. קודם לכן מעולם לא העלתי בדעתי לעזוב את ירושלים שבה נולדתי וגדלתי, כך שהמעבר היה ללא ספק אתגר אמיתי. למרות הקשיים, אני שמחה על ההזדמנות הזאת ומאמינה שהחיים כאן תרמו הרבה להתפתחות שלי כאדם וכאמנית".

 

מה את אוהבת בלגור בניו-יורק?

"אני אוהבת את התרבות והאמנות. יש כאן מגוון עצום של מוזיאונים וגלריות מכל מיני סוגים, שמאפשר לכל סוג של אמנות להתקיים. יש כאן אינסוף הזדמנויות לאמנים צעירים להתפתח ולהציג את האמנות שלהם, כך שמהרבה בחינות קל יותר להצליח כאן מאשר בארץ, שבה יש הרבה פחות הזדמנויות ועולם האמנות מצומצם בהרבה. חוץ מזה, אני ובעלי מאוד נהנים מהיכולת ללכת לקונצרטים, הצגות והופעות. בתור סטודנטים יש לנו אפשרות לקנות כרטיסים מוזלים למיגוון של אירועי תרבות, ואנחנו משתדלים לנצל זאת וללכת פעם בשבוע-שבועיים להופעה. עוד דבר שאני מאוד אוהבת זה הפארקים. אני גרה בצפון מנהטן באיזור משופע בפארקים רחבי ידיים, ואני מאוד נהנית לטייל, לצלם, ולצייר בפארקים".

 

ספרי על האמנות שלך.

"האמנות שלי מאוד מושפעת מהסביבה שלי. מהרגע שהגעתי לניו-יורק התאהבתי בריבוי הצמחיה שיש כאן ובשינויים שהיא עוברת עם חילופי העונות. אני במיוחד מתעניינת בטבע בסביבה אורבנית ובמאבק ההישרדות שלו, שמזכיר את מאבק ההישרדות של שוכני העיר האנושיים. אחד הפרויקטים שלי, למשל, הוא סדרה של פורטרטים של עצי רחוב צעירים. העצים הצעירים הגיעו לעיר לא מזמן, כמוני וכמו רבים מהמהגרים שחיים כאן, והם מתמודדים עם קשיי הסתגלות בסביבה מנוכרת ובתנאים של זיהום סביבתי. הפרויקט עוסק ביחסים שבין העצים לבין הסביבה העירונית והאנושית שלהם. פרויקט אחר נולד אחרי הסופה סנדי, שגרמה להרס נוראי בעיר וגם לקריסה של עשרות אלפי עצים. בפרויקט יצרתי קולז'ים דיגיטלים בהתבסס על תמונות שצילמתי של עצים שקרסו בסופה. הפרויקט עוסק ביכולת להשתקם וחידוש החיים לאחר קטסטרופה. אני עובדת בעיקר בטכניקות שונות של הדפס ואני גם מציירת באקריליק, שמן וצבעי מים. אפשר לראות את האמנות שלי באתר www.shifirathaus.com".

 

מה ההישג הכי גדול או מרגש שלך כאן מאז שהגעת לארה"ב?

"החלטה ללכת על לימודי אמנות, וההתמדה בתהליך הנלווה (והארוך!) של הגשת מועמדות לבתי הספר השונים, עד שהתקבלתי לתוכנית שבה אני לומדת כיום, בליהמן קולג', שבברונקס. מכיוון שהגעתי לניו-יורק בעקבות הלימודים של בעלי, היה לי מאוד חשוב למצוא משהו שיהיה שלי, מטרה שלשמה גם אני נמצאת כאן. ההחלטה ללמוד אמנות לא הייתה דבר מובן מאליו והגיעה כתוצאה של תהליך של גילוי מחדש של האהבות והיכולות שלי, שהתחיל עם המעבר לניו-יורק".

 

ספרי קצת על תוכנית הלימודים שלך בליהמן ומה את מקווה לעשות בעתיד עם התואר?

"אני לומדת בתוכנית של תואר שני באמנויות (MFA in Studio Art). התוכנית מותאמת לאנשים עובדים, כך שמרבית הקורסים מתקיימים בשעות הערב ורוב הסטודנטים משלימים את הלימודים בשלוש שנים או אפילו יותר. בתוכנית לומדים קורסים בתחומים שונים של אמנות כמו ציור, פיסול, צילום, רישום והדפס. בנוסף לכך לומדים כמה קורסים שעוסקים בנושאים שונים בתולדות האמנות. כל תלמיד בוחר תחום התמחות, שבו הוא לומד מספר גדול של קורסים. בשנה האחרונה של הלימודים הסטודנטים עובדים על התזה, שהיא למעשה יצירת תערוכה שכוללת כמות משמעותית של עבודות. אני מתמחה בהדפס אמנותי, ולומדת טכניקות מסורתיות כמו חיתוך עץ ותחריט, וטכניקות מודרניות כמו הדפס משי וחיתוך לינוליאום. בסמסטר האביב אני אמורה להתחיל להתמחות בסדנת דפוס אמנותי בעיר, ואני מקווה ללמוד הרבה במסגרת הזו. אני מאוד אוהבת את תחום ההדפס האמנותי ומקווה בעתיד לעבוד בתחום הזה גם בארץ".