פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
"פישמן הנדסה" היא מהחברות הגדולות בארץ לתעשיית הרכב, ופסק הדין עסק בפריצה שאירעה בלילה שבין 7 ל-8 באוגוסט 2005, ובמהלכו נגנבו כ-120 טון נחושת ופליז. חברת הביטוח הראל דחתה את הכיסוי הביטוחי בטענה שלא נותרו סימנים לשימוש בכוח ואלימות, דבר המהווה תנאי מוקדם בפוליסה לקבלת הפיצוי. לטענתה, הסימנים שהמפעל טוען שנמצאו נגרמו לפני הפריצה ולא במהלכה.
באמצעות עו"ד יורן גיל ממשרד "יעקב סלומון, ליפשיץ ושות'", הגישה החברה תביעה נגד הראל ובה טענה שהדרישה לקיומם של סימנים לשימוש בכוח ואלימות כתנאי לקבלת תגמולי הביטוח אינה סבירה, בהתחשב באפשרות לשימוש באמצעים מתוחכמים שאינם מותירים בהכרח סימנים חיצוניים.
בפסק הדין קיבלה שופטת המחוזי ברכה בר-זיו את טענות "פישמן הנדסה". לדבריה, "בשים לב להתקדמות הטכנולוגית, והעובדה ששימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים אינו מותיר סימנים חיצוניים", עדיין ראוי לראות במקרה "פריצה".
עוד קבע בית המשפט כי "הראל" דחתה את הדרישה לפיצוי בהסתמכה על דו"ח חוקר מטעמה שהתבסס על עדויות שמיעה שמקורן אינו ידוע. נקבע כי מסקנותיו של החוקר הן "ספקולטיביות בלבד... התנהלות ממין זה אינה ראויה, אינה רצויה, ויש בה לגרום להתדיינויות סרק בין המבטחת לבין המבוטח ששילם ממיטב כספו לשם הגנה על רכושו".
בהתאם לכך חייב בית המשפט את "הראל" לשלם למפעל את מלוא תגמולי הביטוח הנקובים בפוליסה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית - ממועד סמוך לאחר הפריצה ועד לתשלום בפועל. כמו כן, חייב בית המשפט את חברת השמירה "תמנון" בגין אי ביצוע שני סיורים כנדרש. בית המשפט קיבל את הערכת פישמן הנדסה, שלפיה הפריצה נמשכה על פני כ-5-4 שעות ובמהלכה הועמסו חומרי הגלם על כ-10 משאיות. השופטת קבעה כי הפקרת המפעל למשך תשע שעות ללא נוכחות סיירים סיכלה את האפשרות לגילוי האירוע כבר בראשיתו.
מדובר בקביעה חשובה שכן חברות ביטוח נוהגות להכניס לפוליסות הגדרה של המונח "פריצה" שהמבוטחים על פי רוב אינם ערים לה. הגדרה זו כוללת דרישה לקיומם של סימנים לשימוש בכוח ואלימות, ובכך הן מתנות את הזכאות של המבוטח לקבלת פיצוי ברמת התחכום של הפורצים ובאופן שהם בוחרים לבצע את הפריצה.