כמה טורים אפשר לכתוב על מכבי?

האלופה דואגת לקהל ולשחקנים אבל לא מגלה אמפתיה כלפי העיתונאים שצריכים מדי שבוע לחשוב מה עוד אפשר לכתוב על השליטה האבסולוטית שלה. שרון דוידוביץ' התאמץ ומצא

מדי שבוע אתם דואגים לקהל ולשחקנים. אבל מתי גיליתם אמפתיה, מעט "ראחמונס" כמו שהייתה אומרת סבתא, לנו, העיתונאים? אלה שצריכים מדי שבוע לחשוב מה עוד אפשר לכתוב על השליטה האבסולוטית של מכבי תל אביב. על כך שגם במשחק חלש ועם כל הסימפטיה לחצי השני הפחות פחדני של בני יהודה, זה צריך היה להסתיים ב-3-4.

 

עוד על הניצחון של מכבי:

• 0:2 למכבי ת"א על בני יהודה
• סוזה: "לא היה משחק קל מלכתחילה"

 

אפשר למשל לכתוב על פאולו סוזה, שנותר היחיד בארגון המסודר הזה שמתאמץ להפתיע. על הקושי לצפות מה יהיה המהלך הבא שלו. בניגוד לחשיבה הרגילה, בזמן שהכתומים יצאו מהבונקר, הוא דווקא החליט ללכת אחורה, להכניס את ייני במקום יצחקי ולעשות סדר. זה הוביל לשני.

 

 

בניגוד לחשיבה הרגילה, זו שטוענת כי צריך לפעול מפאניקה ולהחליף במהירות את טל בן חיים שנפגע בעינו, אפשר להיות סבלני. להבין שעדיף להכניס שחקן מחומם, מאשר שיפצע. שזו מקצוענות לא יהירות.

 

• לא תאמינו מי חזר לשחק בגיל 41

 

או שאפשר לכתוב על כך שתנועת ה-"פיו פיו" של ערן זהבי היא קאלט, כזה שגורם לך לתהות איך עוד לא יצאו חולצות, תחתונים ותחפושות קאובויז לפורים, מלווה בשיר "פיו פיו" של כוכבי ערוץ הילדים.

 

 

ואפשר לתהות מדוע לקח לדמאיו שלושה שבועות למנות את אבוקסיס למאמן. למרות החצי הראשון בו אפילו הסדרנים בכתום ביציע נראו כחלק ממערך ההגנה המעובה, ניתן היה לראות שיפור. רק שעם חמש נקודות מ-45 אפשריות, ה"ראחמונס" האמיתי צריך להיות על הנסיעות בשנה הבאה לנצרת וללוד.