אישה נשואה הרתה לאחר - הבעל הוגדר כאבא

בני זוג שביקשו להתגרש הצהירו שהילד נולד מיחסים של האישה עם גבר אחר. אבל בית המשפט התעקש להשאיר את הרישום של הבעל כאב, כי הדבר יהפוך את הילד לממזר. ומה עם זכות הקטין לדעת מי אביו הביולוגי?

בני זוג שהתגרשו פנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למחוק את רישומו של הגבר כאבי בנה של האישה. השניים הפנו את בית המשפט לפרוטוקול הגירושים שלהם, שבו צוין מפורשות כי לשניים אין ילדים וזאת אף שהאישה הרתה בתקופת נישואיהם. בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק שלפיו השארת הרישום על כנו משקפת את טובת הקטין, שכן השינוי המבוקש עלול להפוך את הילד לממזר.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

• המנכ"ל שבגד בשותפיו ישלם 1.7 מיליון שקל
• סליחה, למה צריך לשלם על ארכיון הטלוויזיה?
• הורים נדחו: רמב"ם לא אחראי לפיגור של הילד
• המאהבת קיבלה ג'יפ, דירה וחנות – ואז עזבה

 

הגבר סירב להשלים עם קביעת בית המשפט וערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה שאין חולק על כך שהוא אינו אבי הקטין. לדבריו, זהותו של האב הביולוגי ידועה והאם לא מתכחשת לכך. הוא הוסיף שהיה על בית המשפט להפנות את הצדדים לביצוע בדיקת אבהות, במיוחד בשל העובדה שהאם לא התנגדה לבדיקה שכזאת.

השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי וחגי ברנר קבעו - בהתאם לעמדת נשיא בית הדין הרבני הגדול שדן בגירושי בני הזוג - שאין להורות על בדיקת אבהות. עם זאת נקבע שניתן לדון בשאלת האבהות של המערער באמצעות כלי משפטי אחר: "מדרג הראיות".

 

על פי המדרג יעבוד בית המשפט בשלבים, כאשר בכל שלב ושלב תעמוד לנגד עיניו טובתו של הקטין. בשלב הראשון, יוצגו ראיות הקשורות במצבו של הילד, לרבות קשריו האישיים עם כל אחד מהמעורבים. בשלב השני, יתכן שיבדקו הנסיבות שהובילו להולדת הילד. בשלב השלישי והאחרון תוכרע השאלה אם יש מקום לעריכת בדיקה רפואית.

 

השופטים ביקשו להסב את תשומת הלב לעובדה שבני הזוג לשעבר לא טרחו לצרף את עמדת מי שלטענתם הוא אביו הביולוגי של הילד, או את התשתית העובדתית בעניין נסיבות לידתו, ולא עשו את שביכולתם על מנת למזער את סיכויו להיחשב ממזר. על כן, קבעו, לא ניתן להתיר את שינוי הרישום.

 

על אף כל אלה, ומתוך הצורך בבירור טובתו האמתית של הקטין, בוטל פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה ובני הזוג התבקשו להגיש תביעה מתוקנת, שאליה יצורף האב הנטען להיות הביולוגי.

 

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד שני אמרני-זרח עוסקת בין היתר בתחום דיני המשפחה