פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
עם זאת התרשם שירות המבחן מתפקודה החיובי של הנאשמת. להתרשמותו, היא למדה את הלקח והסיכוי שתחזור על התנהגות אלימה אינו גבוה. מסקנת שירות המבחן הייתה שמאחר שיש לעודד את שיקומה של הנאשמת, עדיף לא להרשיע אותה, ובמקום זאת להטיל עליה צו מבחן למשך שנה.
המדינה לא הסכימה עם שירות המבחן וטענה שלא מדובר במקרה שמצדיק הימנעות מהרשעה. המדינה ביקשה להטיל על הנאשמת מאסר על תנאי ועבודות שירות לציבור או שישה חודשי מאסר. סנגורה של הנאשמת טען שההרשעה עלולה לפגוע בפרנסתה ובתדמיתה העצמית. העבירות שביצעה, הוסיף, אינן חמורות, ולאור העובדה שהיא מנהלת אורח חיים נורמטיבי ולא הייתה מעורבת בפלילים לפני כן, יש להעביר לה מסר של שיקום באמצעות ההימנעות מהרשעתה.
שופטת בית משפט השלום ברחובות, איריס לושי-עבודי, החליטה להרשיע את הנאשמת בביצוע העבירות. היא קבעה שמקרה זה אינו חריג באופן שמצדיק להימנע מהרשעה, ולא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשמת נהגה באלימות כלפי קצינת ביטחון האמונה על הסדר הציבורי. גם אם מעשיה אינם חמורים במיוחד, קבעה השופטת, עדיין יש מקום להרתיע את הרבים.
לגבי העונש ציינה השופטת שאין ספק שיש להתחשב בנאשמת. ראשית, משום שלא מדובר בעבירה מתוכננת, ושנית, למרות הפסול במעשיה, הרי שאינם נמצאים ברף העליון של החומרה.
לפיכך, העמידה השופטת את מתחם העונש בין מאסר על תנאי לבין כמה חודשי מאסר בפועל. במתחם זה, בחרה השופטת ברף הנמוך. זאת בשל הודאת הנאשמת במעשיה תוך חיסכון בזמן שיפוטי יקר ונטילת האחריות מצדה.
משכך הטילה השופטת על הנאשמת עונש של ארבעה חודשי מאסר על תנאי וחייבה אותה לפצות את קצינת הביטחון ב-1,000 שקל. עוד חויבה הנאשמת לחתום על התחייבות של 2,000 שקל שלא לעבור עבירות אלימות במשך שנתיים.
לדברי עו"ד מיטל ציון, העוסקת בתחום הפלילי, "ההחלטה שלא להימנע מהרשעת הנאשמת אינה מתבססת במקרה זה על הנזק שייגרם לה עקב ההרשעה, אלא דווקא על זהות קורבן העבירה - קצינת בטחון. בית המשפט נוהג להחמיר עם מי שמבצע עבירות כלפי איש חוק".
עם זאת, לדעתה של עו"ד ציון, לנוכח המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשמת צו מבחן למשך שנה - לאור חשיפתה לסביבה עבריינית וקשייה הרגשיים - אלמנט ההרתעה והאינטרס הציבורי יכולים היו להתבטא גם ללא הרשעה, באמצעות ענישה הכוללת צו מבחן, טיפול באלימות ופיצוי כספי לקורבן העבירה.