קיללה "אתיופי מסריח" - ותשלם 35 אלף שקל

בהיעדר חקיקה יעילה נגד גזענות בחר שופט שלום בת"א להרשיע עובדת בתל השומר בסעיף לשון הרע בעקבות עימות שלה עם עובד אחר: "יש באמירות שהטיחה כדי להשפילו בעיני הבריות ולעשותו מטרה לשנאה"

ביולי 2012 ביקשה עובדת "תל השומר" לצאת מחניון בית החולים, אך המחסום האוטומטי לא זיהה את כרטיס המנוי שלה וסירב להיפתח. היא יצרה קשר עם חדר הבקרה, שם ביקש ממנה אחד העובדים את פרטי הזיהוי שלה לבדיקה, שהעלתה שתוקף המנוי שלה פג כמה ימים קודם לכן. העובד הודיע לה, בהתאם לנוהל, כי אינו יכול לאפשר לה לצאת מהחניון ללא תשלום. בתגובה היא הגיעה לאזור חדר הבקרה ושם קיללה וגידפה את העובד בחריפות, תוך שימוש בביטוי "אתיופי מסריח".

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

• התעלל נפשית באשתו – וישלם 500 אלף שקל
• בעל מפעל לקה בריאותיו. הפיצוי: 793 אלף ש'
• תקפה מאבטחת בקניון – אבל לא תלך לכלא
• למען הילד והשפיות: נסו "גירושים בהסכמה"

 

באמצעות עו"ד רון לוינטל עתר העובד לבית משפט השלום בתל אביב בטענה שהנתבעת דיברה אליו באופן העולה כדי עוולת לשון הרע בזדון. לטענתו, הוא זכאי לכפל הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק, ואולם מטעמי אגרה ויעילות הוא הגביל את תביעתו ל-70 אלף שקל בלבד. לדבריו, היא השתמשה בביטוי הפוגעני כמה פעמים.

 

הנתבעת, באמצעות עו"ד יניב כהן, טענה שהתובע סירב לסייע לה ודיבר אליה בחוסר נימוס ובזלזול גם אחרי שהציגה בפניו תעודת עובד וגם כשראה את מדי העבודה שלה. לדבריה, הוא אף הניף כלפיה מקל ואיים עליה: "תסתלקי מפה, אני לא יודע מה אני אעשה לך". לדבריה היא שילמה וביקשה לצאת מהחניון, אך מכיוון ששוב השער לא נפתח, היא סיננה פעם אחת את הקללה "אתיופי מסריח".

לטענת הנתבעת לא היה מדובר באמירה גזענית שנאמרה בזדון, אלא בקללת רחוב ובגידוף שנאמרו בתגובה להתגרות התובע, ועל כן אין מדובר כאן בעוולה של לשון הרע.

 

ביטוי גזעני ומשפיל

השופט ירון גת העדיף את גרסתו של התובע וקבע שעדויות נוספות הכחישו באופן חד משמעי שהתובע אחז במקל, לא כל שכן נופף בו לעבר הנתבעת. "סבורני שבעיני האדם הסביר יש באמירות שהטיחה הנתבעת בתובע כדי להשפילו בעיני הבריות,

לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם", קבע השופט גת והוסיף שהאמירה "אתיופי מסריח" היא ביטוי גזעני המשפיל ומבזה אדם בשל מוצאו, ופוגע קשות בכבוד האדם.

 

השופט פסק שהנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך 35 אלף שקל והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,850 שקל.

 

ניכר שהשופט ראה בעוולת לשון הרע כלי לטיפול בביטויים של גזענות בחברה הישראלית. תכליתו של חוק לשון הרע היא לתת מענה לביטויים הגורמים לעלבון ולהשפלה, אלא לפגיעה בשמו הטוב של מושא הביטויים בעיני החברה. במקרה שלפנינו רק בודדים שמעו את הביטוי וקשה להניח ששמו הטוב של התובע נפגע בשל התנהגותה המכוערת של הנתבעת.

 

עם זאת, עד שתחוקק הכנסת חוקים ייעודיים למלחמה בגזענות, המכרסמת בכל חלקה טובה בחברה הישראלית, אין מנוס לבית המשפט אלא לפרש את החוק באופן יצירתי לטובת המאבק הראוי בגזענות.

 

• לקריאת פסק הדין מלא – לחצו כאן
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד נדב ארגוב עוסק בדיני לשון הרע