פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
הנאשמים הוסיפו שהמדינה נמנעה מלהעביר לסנגוריה את מלוא חומר החקירה ולא טרחה להמציא תעודת חיסיון, ככל שיש בו חומר חסוי. לסיום טענו באמצעות עורכי הדין יריב אבירם ויהונתן קיוול כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר.
בתשובתה ציינה באת כוח המדינה, עו"ד דפנה אברמוביץ, שהעבירות החדשות שיוחסו לנאשמים נובעות מכתב האישום הראשוני. לטענתה, חומר החקירה הועבר במלואו לעורכי הדין של הנאשמים. לגבי תעודת החיסיון נטען כי היא הוצאה אך לא ניתן לאתרה. השופטת חנה מרים לומפ הורתה למדינה להעביר לנאשמים את מלוא חומר החקירה, למעט החומר החסוי, בכפוף להמצאת תעודת חיסיון. אבל המדינה לא מילאה אחר הוראות השופטת, והנאשמים ביקשו שוב למחוק את כתב האישום בשל עיוות דין חמור.
השופטת לומפ לא מיהרה להיענות להם. היא נתנה למדינה ארכה נוספת ואחרונה להגשת תעודת החיסיון. אבל גם הפעם תם הזמן שהוקצב למדינה והנאשמים שבו וחידשו את בקשתם לביטול כתב האישום.
השופטת הבהירה שטענה של עיוות דין תתקבל רק במקרים חריגים. "דוקטרינת 'ההגנה מן הצדק',, כתבה.
"מאפשרת לבית המשפט לבטל את כתב האישום במקום שבו הגשתו או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
השופטת הסבירה שבית המשפט עובד בשלבים: בתחילה ייבחנו הפגמים שנפלו בהליך הפלילי ועוצמתם. בשלב השני תישאל השאלה אם ניתן לקיים את ההליך הפלילי באופן הוגן וצודק למרות הפגמים. לסיום יבדוק בית המשפט אם ניתן לנקוט אמצעים מתונים יותר מביטול כתב האישום.
במקרה זה, קבעה השופטת, כלל המחדלים שביצעה המדינה בעניינם של הנאשמים - מעיכוב מהותי בהגשת כתב האישום ועד עיכוב בהמצאת חומר החקירה - מובילים למסקנה שמדובר במקרה חריג המצדיק את ביטול כתב האישום. לפני סיום מתחה השופטת ביקורת על התנהלות המדינה, אשר דרסה ברגל גסה את הוראותיה.