פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בתסקיר שנערך לבני הזוג בנובמבר 2013 טען הבעל כי הוא ואשתו החליטו שלנוכח מצבה עדיף שהוא "ימשיך בחיים" וייצור קשר זוגי חדש כדי שלבנות תהיה אם מתפקדת. הוא הצהיר שזה כשנתיים הוא נמצא בקשר זוגי עם אישה אחרת. לדבריו הוא שמר על קשרי חברות טובים עם אשתו, אשר במצבה מעדיפה להישאר במעון, אולם הוא מקפיד לבקרה יחד עם הבנות מדי שבת.
האישה, לעומת זאת, תיארה מציאות שונה לחלוטין. היא טענה שהיא רוצה לחזור הביתה ולחיות עם הבנות, אך בעלה מונע זאת ממנה. לדבריה, הוא אף מגביל אותה כלכלית ולא מעביר לה כספים, בהם הקצבאות המגיעות לה. בנוסף היא טענה שלא תמיד הוא מביא את הבנות לבקר אותה וכי בשנה האחרונה הוא מונע את הקשר בין הוריה לבנות. לדבריה, בעלה העליל על הסב שפגע מינית באחת הבנות, מה שהוביל למעצרו על לא עוול בכפו. לטענתה, בעלה עשה זאת כנקמה על עיקול שהוטל על חשבונו לאחר שהתגלה שהסתיר ממנה כחצי מיליון שקל.
משכך, ביקשה האישה מבית הדין להורות על קיום הסדרי ראייה בינה לבין הקטינות בבית הסבים, שלא בנוכחות האב.
אב בית הדין, הרב דניאל אדרי, והדיינים הרב אייל יוסף והרב דוד בר שלטון, התרשמו שהבעל ועורך דינו "אינם בוחלים בשום דרך להכפיש את כל הנוגעים בדבר - שירותי הרווחה, בית הדין,
הסב והסבתא ועוד".
הם ביקשו לצטט את תשובת אחת הבנות לשאלה מה אביה הדריך אותה להגיד לבית הדין. הילדה השיבה: "שנגיד שסבא וסבתא לא טובים". הילדה הדגישה שהיא רוצה להתראות עם הסבים שלה, ובית הדין הוסיף שמתסקיר שירותי הרווחה עלה כי הבנות לא נפגעו על ידי הסב, ודאי שלא מינית.
לבסוף נקבע כי האם והסבים יתראו עם הבנות בבית הסבים. את הקביעה נימק הדיין בכך שסוגיית הסדרי הראייה ובכללה הדאגה לטובת הקטינות, כרוכה לתביעת הגירושין ונמצאת בסמכותו.
החלטת בית הדין הרבני אינה הלכה מחייבת, אולם היא מהווה נדבך נוסף וחיובי בנכונותן של הערכאות השיפוטיות בישראל לשמור על זכותם של הנכדים והסבים לקיים קשר. ככלל, בתי המשפט מאפשרים לסבים לנקוט בהליך שמטרתו הסדרת הקשר בינם לבין נכדיהם. פעמים רבות, במסגרת הליכי הגירושין, משתמשים ההורים בילדיהם ככלי לפגיעה בצד האחר, ובין היתר גורמים לניתוק מהסבים. תופעה זו יש להוקיע.