דברים שיש להם שיעור

None

דימוי - 6 בינואר 2014, דיו ואקריליק על עץ בלזה, רחל פרץ

לצפייה ביצירות נוספות היכנסו ל- http://www.facebook.com/peretsrache

 

זֹאת הַנּוֹסַעַת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיִיתִי; תָּמִיד אֶפְשָׁר

 

יִהְיֶה לוֹמַר שֶׁהַמְּצוּלוֹת הָיוּ אַמְבָּט פּוֹשֵׁר,

שֶׁהַסְּפִינָה חָמְקָה כְּמוֹ סַבּוֹן שֶׁשַּׂעֲרַת עֶרְוָה שָׂרְטָה אֶת חַרְטוֹמוֹ.

שֶׁאֲהוּבָתִי חָלְפָה עַל פָּנַי בַּעֲקֵב אָכִילֵס קַל, שֶׁאֲנִי זָחַלְתִּי כְּמוֹ צָב.

אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי תָּמִיד לְפָנֶיהָ. עֲשָׂרָה מֶטְרִים לְפָנֶיהָ. גַּם כְּשֶׁהָלְכָה מִמֶּנִּי.

 

זֹאת הַנּוֹסַעַת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיִיתִי; הַיָּם מָתַח בֵּינֵינוּ זְרוֹעוֹת שׁוּנִית בְּמַאֲמָץ,

הָהָר צִימַּח לָנוּ חֲטוֹטֶרֶת, הַתְּהוֹם בָּלְעָה הַכֹּל,

אֲבָל בְּמִדְבָּר אָנוּ-שְׁתֵּינוּ הִנַּחְתִּי בֻּבּוֹת גְּדוֹלוֹת מְמֻלָּאוֹת

פְּתִיתֵי קַלְקַר שֶׁמִּתְחַפְּרִים בִּסְדָקֶיהָ עַד הַיּוֹם.

 

זֹאת הַנּוֹסַעַת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיִיתִי; הִיא הָיְתָה צִלִּי הַחַי.

אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הָרָפִים שֶׁל נַרְקִיסֶיהָ לָמַדְתִּי לִתְלֹשׁ וּלְהַדְבִּיק, הִסְכַּנְתִּי לְרֵיחָם הַמַּר,

אִבַּקְתִּי אוֹתָהּ בְּמוֹ זֵרְעוֹנֶיהָ, וּבַלַּיְלָה הָיִיתִי מַאֲזִינָה לְבִכְיָהּ כְּשֶׁאָבַדְתִּי

בַּאֲגוּדָל חַמָּה בְּעֹמֶק נַרְתִּיקָהּ, לוֹחֶצֶת עַל פַּעֲמוֹנֵי כָּל הַדְּלָתוֹת.

 

זֹאת הַנּוֹסַעַת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיִיתִי; מְלַמֶּדֶת אֶת עֵינַי

לֶאֱהֹב אֶת מָתְנֶיהָ הַנִּשְׁבָּרִים פִּתְאֹם, אֶת הַתַּיִל הַשָּׁחֹר, הַדַּק, שֶׁשָּׁמַר אֶת פִּטְמוֹתֶיהָ,

אֶת הָעוֹר הַפָּצוּעַ, סְמוּק הַחֵמָּה, שֶׁבָּעַר בֵּין רַגְלֶיהָ,

אֶת הַבָּשָׂר הַשָּׁסוּעַ שֶׁהָיָה לְשׁוֹנָהּ.

 

זֹאת הַנּוֹסַעַת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיִיתִי; יָשַׁנְתִּי אֶת שְׁנָתָהּ, חִכִּיתִי לָהּ בִּקְצֵה הַבִּעוּתִים,

אֶת כָּל הַנְּשָׁלִים שֶׁלִּי הִנַּחְתִּי לְפִתְחָהּ כְּמוֹ חַיַּת בַּיִת הַמַּקְרִיבָה נֶשֶׁךְ לִבְעָלֶיהָ.

רָצִיתִי שֶׁלֹּא תִּרְצֶה אַף אָדָם עַל פָּנַי, עַל פָּנֶיהָ, רָצִיתִי לִהְיוֹת הָאִטְלִיז

שֶׁעַל דַּלְתּוֹ נִשְׁעֲנָה כְּשֶׁחִכְּתָה לִי, הַשֶּׁלֶג הַגָּדוֹל שֶׁמֵּעָמְקוֹ חִלְּצָה אֶת צְעָדֶיהָ,

אִגְּרוֹת הַחַג שֶׁהִרְטִיבָה בְּרֻקָּהּ וְשָׁלְחָה לְכָל אוֹיְבֶיהָ, מַכָּרֶיהָ,

הָאֹרֶז שֶׁהִדְּקָה שָׁמֵן וְרַךְ אֶל תּוֹךְ הַחֲצִילִים, הַקִּיסוֹס שֶׁקָּרְעָה בְּאֶצְבָּעוֹת שְׂרוּטוֹת,

הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלָּהּ בַּדֶּרֶךְ לְאִשָּׁה אַחֶרֶת, הַמַּבָּטִים שֶׁלָּהּ, גַּבָּהּ הַצָּב,

הַגֶּשֶׁר שֶׁעָקְרָה בֵּין גַּבּוֹתֶיהָ, רָצִיתִי שֶׁתִּנְשֹׁם אוֹתִי, לִשְׁאֹף אוֹתָהּ,

לִהְיוֹת הַשִּׁכְחָה שֶׁלָּהּ אַחֲרֵי לֶכְתִּי

 

 זֹאת הַנּוֹסַעַת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיִיתִי; תָּמִיד אֶפְשָׁר/ רחל פרץ, 2007

 

(מתוך ספר שעתיד לצאת לאור בקרוב, "פרע ההתפשטות")