קשישים נסעו לחו"ל – שכן השתלט על דירתם

אחרי שש שנים בצ'ילה חזר זוג בני 80 לישראל. הם נדהמו לגלות שהמפתח הוחלף והדירה נהרסה. השכן ניצל את תמימותם וכבר בחדר המדרגות החתים אותם על זיכרון דברים למכירת הדירה. מה קבע בית המשפט?

עו"ד יונה וינדר פורסם: 27.01.14, 08:57

ביולי אשתקד חזרו זוג קשישים כבני 80 להתגורר בישראל, שש שנים לאחר שעזבו אותה ועברו לצ'ילה. כשהגיעו לדירתם שבבני ברק, אחרי מסע מפרך של יותר מ-24 שעות טיסה ועצירות ביניים, גילו בני הזוג שהמפתח שברשותם לא מתאים למנעול שבדלת. המומים הם פנו למשטרה שהזמינה מנעולן שפרץ את הדלת, ואז גילו השניים שהדירה הרוסה לחלוטין, הקירות נשברו והמרצפות נעקרו.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

לבני הזוג התברר ששכנים השתלטו על הדירה בהיעדרם. כשהתעמתו עם אחד מהם בחדר המדרגות שכנע השכן את הקשישים המבולבלים והעייפים לחתום על זיכרון דברים למכירת הדירה. ההסכם נערך בחיפזון ונוסח על ידי השכן כך ששווי הדירה יהיה 200 אלף שקל בלבד.

 

אחרי שהתעשתו בני הזוג והבינו את שהשכן הונה אותם, הם פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב ותבעו לבטל את זיכרון הדברים.

צילום: ויז'ואל/פוטוס
אילוסטרציה. ניצול מצוקת הקשישים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

הטעיה ועושק

השופט יהושע גייפמן בחן את המאורעות וקבע כי השכנים הטעו את הקשישים ועשקו אותם, ולכן יש לבטל את זיכרון הדברים. השופט קבע כי המשיבים ניצלו את מצוקתם של המבקשים, את חוסר ניסיונם, את גילם ותשישותם.

 

"אין שום סבירות שהמבקשים - לאחר שנחרדו לגלות שדירתם נהרסה לחלוטין - יחליטו באותו מעמד בחדר המדרגות למכור את הדירה לאלתר, בתגובה להצעה הראשונה שקיבלו עבורה מהפולשים", כתב השופט.

 

נקבע כי בנסיבות שבהן לא נוהל מו"מ מקדים לרכישת הדירה, וכאשר לקשישים לא הייתה כל הערכה לגבי שווי הדירה, לא יהיה זה צודק להורות על אכיפת זיכרון הדברים. משכך הורה השופט על בטלות זיכרון הדברים ועל החזר 20 אלף שקל שקיבלו הקשישים כמקדמה.

 

עוד נקבע כי השכנים יישאו בשכר טרחת עו"ד ובהוצאות המשפט של הקשישים בסך 15 אלף שקל.

 

כל עו"ד בעל ניסיון בתחום יזהיר את לקוחותיו להימנע מחתימה על מסמך זיכרון דברים, אלא כשקיימות נסיבות מיוחדות ואין מוצא אחר. זיכרון דברים טומן בחובו סכנה כפולה: מחד, בתי המשפט יטו להתייחס אליו כהסכם מחייב לכל דבר, ומאידך, לרוב חסר המסמך פרטים רבים שמהותיים לעסקה. פסק הדין מהווה תמרור אזהרה מפני חיפזון בכל הקשור בעסקאות מקרקעין.