אֲנִי מִתְאַהֶבֶת בָּאֲנָשִׁים הַלֹּא נְכוֹנִים
בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה
הִתְאַהֲבוּת חַדָּה, עֲמֻקָּה וּבַזְבְּזָנִית
שׁוֹבֶרֶת לֵב וּמְסַמֵּאת עֵינַיִם
הִתְאַהֲבוּת רַצְחָנִית מַמָּשׁ.
אוּלָם כְּמוֹ שֶׁהִיא בָּאָה
כָּךְ הִיא הוֹלֶכֶת
הַהִתְאַהֲבוּת וַאֲנִי.
אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהִתְאַהֵב בְּעַצְמִי דַּרְכָּם
דֶּרֶךְ אוֹתָם גְּבָרִים לֹא נְכוֹנִים
בַּדֶּרֶךְ הֲכִי נְכוֹנָה לִי - הַהֲפוּכָה
זוֹ שֶׁמְּעַיֶּפֶת לִי אֶת הַחַיִּים וְהַגִּזְרָה.
אֲנִי מִתְאַהֶבֶת בְּעַצְמִי אִתָּם
וְלָכֵן הֵם בְּעֶצֶם הָאֲנָשִׁים הַנְּכוֹנִים
בַּדֶּרֶךְ הַלֹּא נְכוֹנָה
שֶׁלָּהֶם אִתִּי,
כִּי אִם הָיוּ הֵם בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה
הָיוּ מִתְאַהֲבִים בִּי בַּחֲזָרָה
בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁכָּל הַמְּחִצּוֹת נוֹפְלוֹת
וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מִכָּל פִּנָּה.
לְכָל הַיֵּשׁ הַזֶּה שֶׁאֵין בְּךָ
לָתֵת לִי לְבַד אַתָּה
גָּמַרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בִּשְׁבִיל
הַיֵּשׁ הַזֶּה שֶׁאֵין בְּךָ
וְאַהֲבָה שֶׁטּוֹב לְךָ אִתָּהּ
וּמָה אִתִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ
וּמַה יֵשׁ לְךָ אִתִּי
וּמַה אֵין לְךָ.
אָהַבְתִּי אוֹתְךָ חָזָק בְּךָ
עָמֹק בִּי, יָשָׁר בְּךָ
חַבֵּק אוֹתִי שֶׁלֹּא אֶשְׁמֹט
אוֹתְךָ מִסִּפּוּר חַיַּי
שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֵיךְ בֵּין יָדֶיךָ
נוֹצְרוּ יֵשׁ מֵאַיִן שְׁתִיקוֹתַי
וּבְכָל הַיֵּשׁ בְּךָ אֹהַב אוֹתְךָ
וּלָאֵין שֶׁבָּא אֶסְלַח לְךָ
כִּי אֲנִי וְאַתָּה אֶחָד
אֶחָד אַתָּה,
שְׁנַיִם אֲנִי,
מִינוּס אַהֲבָה.
הָיִיתִי בֻּבַּת רַאֲוָה מֻשְׁלֶמֶת
כָּל דָּבָר שֶׁהִלְבִּישׁוּ עָלַי נִרְכַּשׁ מִיָּד
מֵעוֹלָם לֹא הִתְלוֹנַנְתִּי עַל הַחֲדִירָה
שֶׁל הַסִּכּוֹת לְתוֹךְ עוֹרִי.
אֲבָל שְׁאָר הַבֻּבּוֹת קִנְּאוּ בִּי
וְהִכּוּ אוֹתִי מַכּוֹת נִמְרָצוֹת
עַד שֶׁבְּגָדַי הִתְפּוֹרְרוּ
כָּל חֲלָקַי פֹּרְקוּ
וְנִזְרַקְתִּי לְפִנָּה חֲשׁוּכָה.
וַאֲנִי, מִתּוֹךְ כְּמִיהָה עַקְשָׁנִית לַחַיִּים
נִקִּיתִי אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הַבּוּשָׁה
אָסַפְתִּי אֶת הַחֲלוֹמוֹת הַבֻּבָּתִיִּים
לְתוֹךְ קֻפְסָא
וְכָתַבְתִּי שִׁירִים.
טלי וייס, ילידת 1977, מנחת סדנאות כתיבה, בעלת תואר שני בספרות. שירים אלו לקוחים מתוך ספר שיריה השלישי "כמו נוצה" שראה אור לאחרונה בהוצאת "עקד".