משפט ידוע גורס שאם לא תלך עכשיו לרופא השיניים - מחר תיאלץ לזחול אליו. זה נכון לגבי מבוגרים, אבל גם לגבי ילדים. כן, הטיפול בשיני הזאטוטים צריך להתחיל כבר בשנה הראשונה לחיים, ושמירה על היגיינת הפה אצל ילדים תמנע סיבוכים שיעלו לכם לא רק בעוגמת נפש, אלא גם במחיר כלכלי כבד.
עוד על שיני ילדים:
איך לגרום לילד לרצות ואף לאהוב לצחצח שיניים
יש צורך לצחצח שיני חלב? מיתוסים של השן
יחד עם ד"ר רולי ברקוביץ, אחראית תחום רפואת שיניים ילדים בכללית סמייל, אספנו למענכם את כל השאלות השכיחות בתחום, וההמלצות הכי מעודכנות:
95% מהשיניים הללו אינן עודפות אלא חלק מה"סט" הנתון. גם אם השיניים נראות רופפות הן הרבה יותר חזקות ממה שנדמה ואין למהר לעקור אותן. גם פעולת היניקה היא כזו שבה הלשון מכסה את השיניים, כך שלרוב השן לא תפצע את שד האם המיניקה. בכל מקרה חשוב להתייעץ עם רופא שיניים לילדים.
בשלבים הראשונים, כאשר אין עדיין שיניים, זה לא מהווה בעיה, אך מיד כשמתחילה לבקוע השן הראשונה אכן קיימת סכנה לשיניים כשהפורמולה נותרת בחלל הפה, משום שהיא מהווה מצע של סוכרים שמתפרקים ונוצרת חומציות שגורמת לעששת.
ריח רע מהפה בגיל הרך לרוב לא נגרם כתוצאה מבעיות בשיניים או בחניכיים. חשוב ביותר להתייעץ עם רופא ילדים מאחר שלרוב מדובר בבעיות אף-אוזן-גרון או במערכת העיכול.
ממחקרים עולה כי בקיעת שיניים עלולה לגרום לריור, הכנסת ידיים לפה, שפשוף החניכיים ואי שקט. במקרים מסויימים נמצא קשר לירידה בתיאבון. אולם לא נמצא כל קשר בין צמיחת שיניים לחום גבוה או למחלות.
ניתן להסתייע בסירופ לשיכוך כאבים כמו אקמולי, נובימול, נורופן ילדים או אדוויל. נשכנים קרים מסייעים גם הם, משום שהם גורמים להתכווצות כלי דם בחניכיים. ניתן למרוח ג'ל הרגעה על החניכיים, המכיל חומרים פעילים מאלחשים ומחטאים או טבעיים, אם כי יעילותו מוגבלת.
מומלץ להגיע לביקור ראשון אצל רופא שיניים לילדים כבר בגיל שנה. עיקר הביקור כולל הדרכת הרגלי אכילה והיגיינה אוראלית נכונים והרגלת הילד לביקור אצל רופא השיניים כבר מגיל צעיר. חשוב לבדוק את השיניים עוד לפני שנוצרת בעיה חריפה - כך גם שיתוף הפעולה של הילד יהיה הרבה יותר טוב וניתן יהיה למנוע הידרדרות במצב היגיינת הפה.
יש להתחיל לצחצח שיניים כבר עם בקיעת השן הראשונה. בשלבים הראשונים ניתן להיעזר במברשת שיניים שההורה "מלביש" על האצבע (ניתן לרכוש אותה ברשתות הפארם למיניהן). עד גיל שנתיים משרד הבריאות אינו ממליץ על שימוש במשחות שיניים, אך במקרים בהם יש סיכון לפתח עששת הצורך במשחה הוא הכרחי וחשוב מאוד להגיע עם הילד למעקב אצל רופא שיניים לילדים כבר מגיל שנה ולקבל את ההנחיות המתאימות.
לשיניים הנשירות תפקידים רבים: הן מסייעות באכילה (השלב הראשון בעיכול האוכל), תורמות למראה (החיוך, הדימוי העצמי), שומרות מקום לשיניים הקבועות שנמצאות בתוך הלסת ומדריכות את בקיעתן כאשר השיניים מתחלפות. הרס מתקדם של השן הנשירה עלול לגרום להעברת הזיהום, הן לשיניים הקבועות הנמצאות בפה והן לנבטי השיניים המתפתחות. בנוסף, עששת ודלקות חניכיים עלולות לגרום לזיהומים קשים בחלל הפה, אשר לעתים מובילים למצבים מאוד מסוכנים, כמו דלקת קרום המוח.
בגילאים הקטנים, לפחות עד גיל שש, חשוב לבצע את כל הטיפולים אצל רופא שיניים לילדים, כולל ניקוי רובד ואבנית, אם יש צורך. לרופא שיניים לילדים יש את הכלים והניסיון לטפל בילדים ו"לגדל" אותם להיות מטופלים עם שיתוף פעולה טוב, ללא טראומות או חרדות מטיפולי שיניים.
לדימומים מהחניכיים יכולים להיות גורמים רבים, כאשר השכיח שבהם הוא דלקת חניכיים. על מנת לטפל בה חשוב לשמור על היגיינה אוראלית נאותה ולהקפיד על צחצוח בוקר וערב. גם אם יורד דם בזמן הצחצוח, יש להמשיך בו על מנת לנקות כראוי את השיניים. בכל מקרה חשוב להיבדק אצל רופא שיניים, ולעתים אף אצל רופא ילדים, מאחר שסימנים כאלו עלולים להצביע גם על מחלות אחרות, כמו מחלה ויראלית.
תינוקות עדיין אינם מסוגלים לשתף פעולה לכן גז הצחוק הוא כלי עזר נהדר ליצירת תנאים נוחים לביצוע הטיפולים והשראת הרגשה נעימה למטופל. צריך לקחת בחשבון שעל מנת להשתמש בגז צחוק יש צורך בשיתוף פעולה מינימאלי, ואצל ילדים קטנים לעתים גם זה לא מספיק. במקרים אלו יש צורך באמצעים אחרים, כמו טשטוש או הרדמה כללית.
חריקת שיניים די שכיחה בגיל הילדות. החריקה לרוב אינה מצביעה על בעיה והיא חולפת מעצמה בגיל ההתבגרות. חשוב לבצע בדיקת שיניים כל חצי שנה אצל רופא שיניים לילדים, אשר יבדוק ויעקוב אחר התפתחות תקינה של השיניים והלסתות.
סביב גיל שש מתחילות "שיני החלב" לנשור ומתחילות לבקוע השיניים הקבועות. הראשונות שנושרות הן החותכות המרכזיות התחתונות. סביב אותו גיל מתחילות גם לבקוע הטוחנות הקבועות הראשונות. הן אינן בוקעות במקום שיניים שנשרו, אלא בסוף הקשת של השיניים הקיימות. בערך עד גיל 12-13 מתחלפות כל השיניים. לרוב סביב גיל 13 נמצא מערכת שיניים קבועה של 28 שיניים.
חשובה מכל היא העובדה שבערך עד כיתה ג' ההורה צריך לצחצח את שיני הילד. עד שלב זה לילדים אין מיומנות מספקת לצחצח שיניים באופן עצמאי. למעשה, עד שילד לא מסוגל לכתוב בצורה מסודרת וברורה הוא גם אינו מסוגל לצחצח את שיניו כראוי.
בכל גיל חשוב להתאים את גודל מברשת השיניים וגם את סוג משחת השיניים. ככל שהילד יותר גדול, הראש של מברשת השיניים יהיה יותר גדול וכך גם הריכוז של הפלואוריד במשחת השיניים. חשוב שרופא השיניים ימליץ על המברשת והמשחה התאימות וגם ידגים להורים כיצד לצחצח את שיני ילדיהם.
חשוב לצחצח אחרי הארוחה. הסיבה היא שגם מאכלים "בריאים”, כמו קורנפלקס, נדבקים לשינים. אם פעולת הצחצוח לא נעשית לאחר הארוחה האוכל נשאר בתוך החריצים ובין השיניים במהלך כל היום. החיידקים (שנמצאים באופן קבוע בחלל הפה) יוצרים חומצה משאריות האוכל. החומצה פוגעת בשיניים הבריאות ובסופו של דבר נוצרת עששת.
ככל שמצחצחים יותר זמן את השיניים ההגנה בפני עששת יותר גבוהה, אך זמן צחצוח של שתי דקות הוא הזמן ההגיוני שמומלץ לצחצוח שיניים.
העיקרון הוא שזה חייב להיות הרגל קבוע וחלק מהשגרה. ברור שאם פוסחים על צחצוח פעם ב... לא נוצר נזק משמעותי, אך זה שובר שגרה ונותן לגיטימציה לא טובה להרגלים של הילד.
בהחלט לא. דווקא חטיפים מלוחים, כמו במבה ביסלי או תפוצ'יפס, גורמים עוד יותר לעששת. ככל שהמאכלים יותר דביקים ומכילים יותר פחמימות - כך החיידקים יוצרים יותר חומצה. בעצם, לכל מאכל יש פוטנציאל לגרום לעששת, והדבר החשוב ביותר הוא, לכן, תדירות האכילה. ככל שמנשנשים יותר בין הארוחות, כך לרוק יש פחות הזדמנות לנטרל את החומצה ויש יותר סיכון לפתח עששת. גם שתייה מתוקה ותוססת מתפרקת לחומצה ויוצרת חורים, ולכן בין הארוחות יש לשתות רק מים.
לעיסת מסטיק ללא סוכר לאחר הארוחות דווקא מועילה בכך שהיא מגבירה את זרימת הרוק וכך יש יותר פינוי של שאריות אוכל ונטרול של החומצה שנוצרת. עם זאת, לעיסה של מסטיק המכיל סוכר מזיקה לשיניים, וגם לעיסה במשך זמן ממושך עלולה לגרום לנזק למפרקי הלסת.
שינוי צבע של שן לרוב מופיע בעקבות חבלה. במיוחד בגילאים הקטנים ההורים אינם תמיד מודעים להתרחשותה של חבלה ושינוי הצבע הוא הסימן הראשון שמצביע על כך. במקרה כזה יש לגשת לרופא השיניים. כל חבלה דורשת בדיקה, צילום וטיפול או מעקב אצל רופא שיניים לילדים.
השיניים הקבועות תמיד יותר צהובות מהשיניים הנשירות. חשוב לדעת שלילדים לא מומלץ לבצע שום סוג של הלבנת שיניים. אם באמת יש צורך, יש להמתין לסיום התפתחות השיניים, לרוב רק אחרי גילאים 15-16, ולהתייעץ עם רופא השיניים לגבי סוג ההלבנה המתאים.
ייעוץ רפואי: ד"ר רולי ברקוביץ, מומחית לרפואת שיניים ילדים, אחראית חטיבת ילדים בכללית סמייל וחברת סגל רופאי שיניים ילדים באוניברסיטת תל אביב
