שירה: "יש זמנים שנפתח הלב"

"כמו שעון קוקיה/ והציפור צועקת וצועקת/ אולי שתיים עשרה פעמים/ כמספר ילדיה". שירה מאת עירית כץ

אהבה

גֶּבֶר זָקֵן יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל בַּפַּארְק

בְּצֵל הָעֵץ הַמְּרַפְרֵף, מַבִּיט בְּזוּג

סְטוּדֶנְטִים מִתְגַּפְּפִים לֹא רָחוֹק

עַל הַדֶּשֶׁא. הִנֵּה הוּא עוֹד מְעַט מַתְחִיל

לְהִתְרַגֵּז - אֲבָל הַכֹּל חַי כֹּל כָּךְ,

הַתְּנוּעוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהָעוֹר הַמָּתוּחַ

הַהִתְמַסְּרוּת הַמֻּחְלֶטֶת הַזֹּאת

מִתְלַפְּפִים בְּלִי בּוּשָׁה בְּגַפַּיִם אֲרֻכּוֹת;

הוּא כִּמְעַט יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ

אֵת נֶפַח גּוּפָהּ תּוֹפֵחַ תַּחַת זְרוֹעוֹ

בְּהִתְקַשְּׁתוּת הַגֵּו הַגָּמִישׁ בַּשֶּׁמֶשׁ.

קִנְאָה לֹא צוֹרֶבֶת בִּגְרוֹנוֹ

אֲבָל פִּיו מִתְיַבֵּשׁ מֵרֹק;

הַלְּוַאי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִגַּע בּוֹ עַכְשָׁו

וְלוּ בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת.

רַגְלָיו הַכְּבֵדוֹת מַכּוֹת שֹׁרָשִׁים בַּקַּרְקַע

לִבּוֹ טִפָּה גְּדוֹלָה הַתְּלוּיָה בִּקְצֵה עָלֶה

  

הרהורים על צפרות

כְּשֶׁאֶזְדַּקֵּן אֵצֵא

לִצְפּוֹת בַּצִּפּוֹרִים.

עִם אוֹר רִאשׁוֹן אַבִּיט

בְּבִטְנָן הַמָוְרִידָה

מִלְּטִיפַת קַרְנֵי הַשַּׁחַר

כָּרִית נוֹצוֹת מְעוֹפֶפֶת

רַכָּה וּפִלְאִית

אַנִּיחַ עָלֶיהָ רָאשִׁי הַלָּבָן

אֲגַפֵּף אֶת עֵינָי הַיְּבֵשׁוֹת

בְּבָשָׂר הָעוֹלָם הַזֶּה

הַמְּרַחֵף לוֹ חָסַר דְּאָגוֹת

בְּעַצְמוֹתָיו הַדַּקּוֹת, הַגְּמִישׁוֹת,

מְקוֹרָן חוֹתֵך בָּאֲוִיר הַקַּר

רוֹקְדוֹת לָרוּחוֹת וְלָעֲנָנִים

שָׁרוֹת לָעֵצִים וְלָעֵשֶׂב

קַלּוֹת דַּעַת, מַתְרִיסוֹת בַּאֲדָמָה

צְעִירוֹת מִמֶּנִּי

עַלִּיזוֹת מִמֶּנִּי

יָפוֹת מִמֶּנִּי

אוּלַי עַכְשָׁו אֵצֵא

לִצְפּוֹת בַּצִּפּוֹרִים

 

קוקיה

בָּעֶרֶב, בָּאַמְבָּטְיָה, סִפַּרְתִּי אוֹתְךָ

וְהָיִיתָ מְאֻשָּׁר. אֲחוֹתְךָ צָחֲקָה שֶׁאַתָּה

נִרְאָה כְּמוֹ נָזִיר קָטָן עִם הַפּוֹנִי הַקָּצָר

וְאַתָּה רָקַדְתָּ סְבִיב עַצְמְךָ וְשַׁרְתָּ

(כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁאַתָּה מְאֻשָּׁר).

וְאַחֲרֵי שֶׁכִּבִּיתִי אֶת הָאוֹר וְנָתַתִּי

לִשְׁנֵיכֶם נְשִׁיקוֹת לַיְלָה טוֹב

בִּקַּשְׁתָּ שֶׁאֶסְתַּכֵּל עָלֶיךָ

עַד שֶׁאַתָּה נִרְדַּם. יֵשׁ זְמַנִּים

שֶׁנִּפְתָּח הַלֵּב כְּמוֹ שָׁעוֹן קוּקִיָּה

וְהַצִּפּוֹר צוֹעֶקֶת וְצוֹעֶקֶת

אוּלַי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים

כְּמִסְפָּר יְלָדֶיהָ

 

"שנת חורף", ספר שיריה הראשון של עירית כץ, יצא לאור לפני כשנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, במסגרת פרויקט קסת. שירים אלו הם מתוך ספרה הבא שבכתובים.