קרן המטבע: הדיור בארץ יקר ב-25% מהרצוי

הדו"ח השנתי של קרן המטבע הבינלאומית על ישראל מציין לטובה את הצמיחה העקבית, האבטלה הנמוכה ושיעור האינפלציה. עם זאת, הדו"ח מזהיר: ירידה חדה במחירי הנדל"ן עלולה לגרום למשבר פיננסי חמור ומטיל ספק לגבי יכולת הכלכלה הישראלית לצמוח, לנוכח הקיצוצים בתקציב והתחזקות השקל בעקבות תחילת הפקת הגז הטבעי

קרן המטבע הבינלאומית הגישה היום (ד') את הדו"ח השנתי שלה על כלכלת ישראל לשר האוצר, יאיר לפיד, ולנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. בדו"ח מצוין כי קיים ספק גדול לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להמשיך לצמוח, לנוכח הקיצוצים בתקציב המדינה והתחזקות השקל בעקבות תחילת הפקת הגז הטבעי.

 

• האוצר: ירידה חדה ברכישת דירות בינואר
• האוצר: שיא של רכישת דירות בשנת 2013
• בישראל עובדים 12 שנים בשביל דירה
• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

בקרן המטבע ממליצים למשרד האוצר ולבנק ישראל על מדיניות משולבת, שכוללת המשך שמירה על משמעת תקציבית וריבית נמוכה, יחד עם הטמעת רפורמות לקידום התחרותיות והמשך רכישות מט"ח של בנק ישראל. מדיניות כזו, טוענים בקרן המטבע, תסייע בריסון מגמת ההתחזקות של השקל, שפוגעת ברווחי התעשייה המייצאת מישראל.

 

נציגי קרן המטבע, שביקרו בארץ בחודשים האחרונים, ציינו לטובה את הביצועים הכלכליים של ישראל: הצמיחה עקבית, האבטלה נמוכה והאינפלציה בתחום הסביר. עוד בצד החיובי של הדו"ח, שיבחו בקרן המטבע את צעדי הממשלה לצמצום ההוצאה בתקציב המדינה ולהעלאת ההכנסות ממסים, וטענו כי מדובר בתכנית אמיצה וחשובה שיש לשמרה גם בשנת 2015.

 

מחירי הדירות - סכנה ליציבות הבנקים

עם זאת, הזהירו בקרן המטבע כי מחירי הדירות הגבוהים ממשיכים להוות סכנה ליציבות המערכת הבנקאית בישראל. על פי הדו"ח, מחירי הדירות בישראל גבוהים ב-25% מהרמה הרצויה והסבירה, וירידה חדה שלהם חזרה לרמה זו עלולה לגרום למשבר פיננסי חמור. בקרן המטבע הכירו בכך שבשלב זה לא ניתן לצפות להעלאת ריבית של בנק ישראל, בהתחשב במצב הריביות בעולם כולו, אולם ציינו כי על הבנק המרכזי לשקול צעדים נוספים להגבלת היקף המימון שמציעים הבנקים במשכנתאות.

 

בדו"ח השנתי שלהם, נדרשו גם נציגי הקרן לשתי סוגיות שנויות במחלוקת שנידונות בצמרת הכלכלית של מדינת ישראל כבר זמן מה, ונוגעות לחלוקת הסמכויות בין משרד האוצר לבנק ישראל. האחת היא הקמתו של גוף רגולטורי מרכזי, שיאגד את הרשות לניירות ערך, הפיקוח על הבנקים והפיקוח על שוק ההון והחיסכון. השנייה היא הקמתה של ועדה חיצונית למשרד האוצר שתפקח על תקציב המדינה ותוודא שהממשלה עומדת ביעד הגירעון ובתקרת ההוצאה שקבעה לעצמה.

 

בקרן המטבע תומכים באיחוד גופי הפיקוח וטוענים כי הגוף הרגולטורי המרכזי שיוקם צריך להיות חלק מבנק ישראל. את עמדתם נימקו נציגי הקרן בכך שהמערכת הבנקאית של ישראל עמדה יפה באתגרים שנוצרו עם המשבר הפיננסי בארה"ב ומשבר החובות של מדינות אירופה, אולם הגופים החוץ בנקאיים, כמו קרנות הפנסיה וקונצרנים גדולים הנסחרים בבורסה, נפגעו במידה קשה יותר.

 

לעומת זאת, בנושא הקמת גוף חיצוני למשרד האוצר שיפקח על ביצוע התקציב, היו אנשי הקרן חלוקים בדעתם. חלקם חשבו שיש מקום להקים ועדה מיוחדת לניהול תקציב המדינה, שתורכב מנציגים של האוצר ובנק ישראל ותשב מחוץ למשרד האוצר. חלקם חשבו כי המסגרת הקיימת, שבה משרד האוצר הוא הגורם הבלעדי שמתכנן את תקציב המדינה ומתפקח על ביצועו, עובדת היטב ומשרתת את צורכי המשק.