גורי חתולים נוטים להידבק במחלות גורים שונות ברחוב. בין היתר הם נדבקים בהרפס חתולים, בשפעת, בדלקת עיניים מדבקת. חשוב שוטרינר יראה את החתולה ויתאים לה טיפול הולם בהתאם לגילה ולמצב העיניים, שכן טיפול לא נכון יכול להזיק. בגיל צעיר כדאי להתאים תזונה הכוללת ליזין (כמו למשל בייביקט) כדי להקל על הסימנים הקליניים הקשורים בוירוס ההרפס.
עבור הפרעושים החורף הישראלי, במיוחד האחרון, אינו נחשב כחורף כלל. הם מעדיפים טמפרטורות סביב ה-25 מעלות, ולכן נהנים ממזג אוויר אידאלי בבתים מחוממים.
למרות שפרעושים נוטים לא לבקוע מהגלמים בחורף, הם מתרבים ומחכים בשלב הגולם עד האביב. פרעושים שנמצאים על גבי כלבים וחתולים לא מטופלים עלולים לגרום לבעיה סביבתית גדולה מאוד באביב, שכן פרעושה מטילה אלף ביצים בחודש.
הקרציות נוטות לא לעלות על כלבים בחורף, אבל לעיתים בסביבות מסויימות ובכלבים מסויימים נוכל לראות קרציות. חתולים לעומתם מושכים קרציות בחורף שכן הם מסתתרים במקומות חמימים ששורצים קרציות). אי לכך אני ממליצה להמשיך לטפל כנגד פרעושים גם בחורף, ולגבי קרציות יש לבחון כל מקרה לגופו.
בחירת התזונה לגזע זה קלה מאוד. מדובר בגזע מיוחד עם נטיות יחודיות אופייניות כגון: עור רגיש, נטיה להשמנה ועוד. לכן הבחירה הטבעית תהיה מזון ממוקד שפותח במיוחד לגזע זה: "רויאל קאנין בולדוג צרפתי".
חשוב מאוד גם להשוות ערכי נעכלות. כלומר, כה וכמה הגוף סופג ביעילות. ברויאל קאנין מדובר על 90% נעכלות. ניתן למצוא נתון זה על גב האריזה ליד טבלת ההזנה. חשוב לזכור כי נתון זה מאפשר הזנה פרוטוקול האכלה של כמויות קטנות יעילות וחסכוניות.
זה לא מיתוס. זאת עובדה ולכן לרויאל קאנין יש תזונה מתאימה לתופעה זו שנקראת "רויאל קאנין סטרילייזד". ניתן לקנות בכל חנויות המזון לחיות מחמד.
גור בן שמונה שבועות ומעלה אפשר לקחת הביתה. התקופה שבין הלידה ועד גיל 8-7 שבועות זוהי תקופת הגיל הכי קריטי מבחינת בניית אופיו של הגור, בגיל הזה אופיו של הגור נבנה בחיי הלהקה הקרובה (אימו אחיו ואחיותיו) ומה שסביבתו מקנה לו. עיצוב אישיותו והתנהגותו של הגור נבנית תוך כדי משחק עם אחיו לשגר ומתיקון שגיאותיו ע"י אימו.
בעיקרון לא מומלץ להוציא גור החוצה עד שקיבל את כל החיסונים מהסיבה שהגור יכול להידבק במחלות שונות אשר כלבים שחוסנו לרוב עמידים בפני מחלות אלו.
יש להמנע במידת האפשר מפגשים בין הגור הלא מחוסן לבעלי חיים אחרים. אם כבר מוציאים את הגור לרחוב אז ללכת איתו על מדרכות ואספלט מקום בו יש סיכוי שהכלב לא ידבק במחלות נגדן לא חוסן. בגיל הגורות הגור בונה את אופיו עלפי הגורמים הסביבתיים להם הוא נחשף.
מבחינה פיזיולוגית עד גיל שלושה חודשים וחצי הגור שלנו אינו מסוגל לשלוט על צרכיו. הדבר שכן ניתן לעשות זה ללמד את הגור שלנו לעשות את צרכיו במקום ספציפי שרק שם יעשה ולא בכל מקום.
תחילה אנו צריכים להחליט על מקום בו אנו נסכים שהגור יעשה צרכים כל זמן שאנו לא מוצאים אותו לרחוב. במקום עליו החלטנו נניח עיתון פרוש בגודל מלא.
בהמשך כשכלבנו יעשה צרכים במקום השונה מהעיתון, נספיג חתיכת עיתון ואת העיתון המוספג נניח על העיתונים שהכנו מראש כיעד לעשיית צרכי הגור. את המקום בו הכלב עשה את צרכיו נשטוף בחומר ניקוי שאינו מכיל אמוניה (אפשר להשתמש בחומץ מדולל במים כ-30 אחוז או באבקת כביסה מדוללת במים או בסבון כלים).
לא מומלץ להשתמש בחומרים המכילים אמוניה עקב קרובים לריח השתן אשר יעודדו את הכלב לעשות את צרכיו בנקודה זאת לצורך סימון טרטוריה.
עם הזמן, כשהגור יתחיל לעשות את צרכיו על העיתון יש להתחיל ולצמצם את גודל העיתון. כשאנו מחוץ לבית ונשאיר את הגור לבד יש להגביל את תנועתו בבית (לסגור במרפסת או להחזיקו על רצועה באורך של כשני מטר). יש להשאיר לכלב מספיק מים וצעצועים.
המקום בו אנו מגבילים את תנועתו של הכלב יהיה גם העיתון אותו ייעדנו לצרכיו של הכלב בר גישה. יש לפנות את המקום הנ"ל מחפצים בהם הכלב יכול להסתבך עם הרצועה או יכול להרוס משעמום.
כשנגיע לשלב בו הגור שלנו מחוסן ואפשר להוציאו לרחוב ללא חשש יש לקחת את העיתון המוספג בצרכיו ולסמן איתו מקומות בגינה. כשנצא עם הגור לגינה לעשות את צרכיו או כל פעילות אחרת יש לקחת אותו לסביבה בה סימנו את ריח צרכיו בגינה, כשהגור יעשה את צרכיו יש לעודד את הכלב להראות לו שמחה ולעודד אותו, אפשר לצ'פר את הכלב בחטיף.
בשלב זה יש לפנות את העיתון מהבית בהדרגה ולהוציא את הגור לטיולים ברחוב כמה שיותר פעמים לצורך עשיית צרכיו (לפחות 4-5 פעמים ביום). כך הגור שלנו ילמד שאת צרכיו יש לעשות בחוץ ולא בבית. במקרה ואנו נעדרים הרבה זמן מחוץ לבית ניתן להיעזר במישהו שיבוא במהלך היום לארח לו חברה ולהוציאו לצרכים.
חשוב מאוד: אין לגעור על הגור שעשה את צרכיו במקום אסור, אלא רק אם תופסים אותו על חם. אם התיקון יבוא לאחר מעשה, אזי אין אפקטיביות לתיקון והכלב לא יקשר את הכעס שלנו והתיקון לצרכים שהוא עשה. לעולם אין נדחוף את אפו של הגור לתוך הצרכים שלו.