הירח, מאדים וכוכב ספיקה התקבצו מעל האופק המזרחי, כאשר מאדים משמאל, ספיקה מימין והירח מצוי מתחתם. בטלסקופ קטן, יהיה אפשר לראות את מאדים כדיסקה כתומה-אדמדמה קטנה, כאשר בצדה השמאלי (הצד הצפוני של מאדים) יהיה אפשר להבחין, בהגדלות גבוהות, בכיפת הקרח הבהירה המצויה בקוטב הצפוני של מאדים. אולם, יש להמתין עוד כמה שבועות כדי שמאדים יתקרב אלינו עוד.
עובדה זו והעובדה שהוא כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו (למעט נוגה, ששם התנאים קרובים יותר למה שאנו מדמיינים כגיהינום) הם הסיבה לכך שהרוב המוחלט של המאמצים לחיפוש תנאי חיים מתמקדים בכוכב הלכת האדום. כרגע מפזזות עליו האופורטיוניטי הותיקה ובמקביל לה הקיוריוסיטי, שתפקידה לחפש תנאים המאפשרים כעת, או שאפשרו בעבר, לקרקע המאדים לתמוך בחיים. אנו מוצפים בהודעות בקשר למשימות במאדים על בסיס שבועי כמעט, כאשר האחרונות בהן נגעו בכך שכנראה נצפו מים זורמים על המאדים ואילו ההודעה האחרונה ששוחררה רק לפני מספר ימים עסקה בגוש המסתורי דמוי הסופגניה שנלכד במצלמות רכב שטח והצית את דמיון חובבי החייזרים. לפי הודעת NASA מדובר ברסיס שנשבר מסלע סמוך.
מאדים מקיף את השמש מידי 1.9 שנים ארציות אולם, בגלל התנועה של כדור הארץ סביב השמש, שני כוכבי לכת מגיעים לקרבה המירבית בינם מדי 26 חודשים בערך. מאדים, שגודלו קצת יותר גדול מהירח, נראה קטן מאוד, גם בטלסקופים גדולים, כאשר הוא מצוי בצדו המרוחק של מסלולו. רק כשבועות סביב קרבתו המירבית לכדור הארץ, אפשר לראותו היטב, יחסית, גם בטלסקופים קטנים.
הפעם הבאה שמאדים יהיה בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ תהיה ב-8 בחודש אפריל הקרוב. אז מרחקו מאיתנו יהיה כ-95 מיליון ק"מ. בגלל מסלולו האליפטי של מאדים, גם המרחקים אליו בכל מפגש קרוב שלו עם כדור הארץ משתנים באופן מחזורי, ולכן המפגש השנה לא יהיה אחד הקרובים. בשיא הקרבה למאדים, החלה אחת ל-15 שנים (האחרונה היתה בשנת 2003) המרחק למאדים היה בסביבות ה-55 מליון ק"מ בלבד, אולם, כמו שאומרים – זה מה שיש.
כרגע מאדים עדיין מרוחק יחסית מאיתנו ומצוי במרחק של 140 מיליון ק"מ מכדור הארץ, אולם אפשר כבר להתחיל לצפות בו ולראותו הולך ומתבהר. מאדים מצוי בימים אלה בקבוצת בתולה, מעט צפונית לכוכב הבהיר ביותר בקבוצה – ספיקה (ששמו בעברית – שיבולת, לפי השיבולת שהבתולה אוחזת בידה). צבעו הכתום-אדמדם של מאדים מהווה ניגוד יפה לצבעו התכול של ספיקה.
בינתיים, אפשר לצפות בכוכב הלכת צדק המצוי כמעט בזניט בשעות הערב המוקדמות, כשהוא גרם השמים הבהיר ביותר אחר הירח. כבר במשקפת שדה אפשר לראות את ארבעת ירחיו הגדולים ובטלסקופ אפשר להבחין בחגורות העננים שלו. הגדלות של x100 יאפשרו גם להבחין בליקויים ובצללים שירחיו מטילים על פניו.
מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל, מועדים מדויקים וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה וספר השנה האסטרונומי המפורט לשנת 2014, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2014 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל. ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.