השעה כמעט 12 בצהריים וההתרגשות בשיאה. עשרות ילדים נושאים עיניים בציפיה אל עבר הבמה העירומה שבאולם לאפרק בבקווינס, רגע אחרי שהוריהם רכשו עבורם בובה ודי.וי.די במחיר מבצע של $40. האורות לא כבים אבל אל הבמה עולה מארגן המופע. הוא מזכיר להורים אלו מופעים אטרקטיביים הוא מתכנן עבורם בחודשים הקרובים ומכריז על תחילת הופעתה של כוכבת הילדים הישראלית האהובה, הלא היא מיכל הקטנה.
מיכל הבאמת קטנה עולה אל הבמה ובהתרגשות לא פחותה מזו של הזאטוטים שרה את השירים המוכרים בחיוך כובש. היא מספרת לקהל שהופעה בניו-יורק בפני ילדים דוברי עברית היא הגשמת חלום עבורה. הקהל נרגש, נפעם ומתמלא אהבה. אבל כשמיכל הקטנה אומרת לילדים שהיא מחבקת אותם, ההורים הישראלים לוקחים את הדברים כהזמנה רשמית ומילולית!
זה מתחיל באב מזוקן ומשולהב שמדלג עם בתו עד לבמה, ובזמן שהכוכבת שרה ורוקדת במופע מתוכנן בקפידה, האב מעלה את בתו הקטנה לבמה ומורה לה לחבק את הזמרת. הכוכבת המקצועית לא מתבלבלת ומחבקת את הילדה בחזרה, אבל אז האב מתקרב ומורה בתנועת יד למיכל, שמנסה להמשיך במופע, לחייך למצלמת הסלולרי שהוא מכוון לעברה כדי להנציח את הרגע.
ראו עשרות הורים אחרים כי טוב ולפתע נעלמו כל כללי ההתנהגות הנאותה והנימוס הבסיסי שנלמדו, כביכול, באמריקה והם הסתערו על הבמה, מעלים את ילדיהם בזה אחר זה, כשמיכל הקטנה מנסה לחבק, להיענות להוראות הצילום של ההורים ולהמשיך במופע עליו שילם כל אורח כמעט $50 לכסא.
אם הילדים לא יורדים מהבמה, אולי כבר עדיף לרדת לקהל? התכסיס הלבבי של מיכל הצליח ואחרי סיבוב באודיטוריום, עם המיקרופון ביד, היא עולה חזרה לבמה, שחיכתה לה ריקה ופנויה מילדים. אבל לא לזמן רב. ההורים מסתערים שוב ומשליכים את ילדיהם בזה אחר זה, לעלות, לחבק, להצטלם. האמרגן נאלץ להפסיק את המופע ולהודיע שכל זה חייב להיפסק, או שההופעה תיפסק! אהא. יש רק לקוות שהסדרנים באולם זוכים לתוספת סיכון ושעות נוספות, שכן עד לסוף המופע נאלצו להמשיך ולהדוף את גלי הילדים שהושלכו אל הבמה בידי הורים נלהבים.
הדיעות בקהל היו חלוקות. הורים רבים הרגישו נבוכים ומבויישים, בעוד אחרים אמרו שמגיע להם להעלות את הילדים לבמה לחיבוק ותמונה, מה הם לא שילמו על הכרטיסים?! העובדה שהכוכבת הבטיחה להישאר באולם עד ל-9 בערב כדי לתת תשומת לב אישית לכל ילד וילד יחס אישי לא שכנעה את ההורים שאולי ראוי לחכות עד שהיא תגמור לשיר.
הופעה בניו-יורק יכולה להוות פסגה בקריירה, אלא אם כן מוצאים על הפסגה הזו שלל סטגימות ישראליות מוכרות, לצד שקיות ריקות של במבה וביסלי, ועטיפה אחת של פסק זמן...