בעלה מת לפני 12 שנים והותיר אחריו חוב בסך 250 אלף רופי, שהם 2,500 דולר. היא לקחה הלוואות מהמעסיק שלה במקום, וספק אם אי-פעם תצליח להחזיר את כולן. "אנחנו עניים, ותמיד נישאר עניים. כשאתה מתחיל את הדרך הזאת, הדרך היחידה לצאת ממנה היא מוות", אמרה. עשרות אלפי נשים פקיסטניות נוספות עובדות בעבודת הפרך הזאת ובאחרות כדי להחזיר חובות של המשפחות שלהן. בדרך כלל אין להן מגורים ראויים או תשתיות בסיסיות כמו מים זורמים או שירותים. הן מרוויחות 350 רופי ביום, שלושה וחצי דולר. פרט לייצור לבנים הן עובדות גם בחקלאות ובייצור שטיחים, לפי הקואליציה הלאומית נגד עבודה לשם החזרת חובות, ארגון גג של ארגוני זכויות שונים.
היום, 8 במרס, יום האישה הבינלאומי, מובאים כאן דרך תמונות התנאים הקשים של כמה מהן. את התמונות צילם צלם של סוכנות הידיעות AP, מוחמד מוחייסן.