על 1000 הימים הראשונים וביטחון תזונתי

פרופ׳ רם רייפן מהפקולטה לחלקאות ברחובות כותב על הקשר שבין המזון שאנו צורכים בשנתיים הראשונות לחיינו, לבין עתידנו ובריאותנו כפרטים וכחברה. הוא קורא למדינה לתרגם את המדע למעשה וטוען: זוהי השקעה הנבונה ביותר שיכולה חברה להשקיע באזרחיה

התזונה הפכה בעשורים האחרונים מפולקלור למדע, בזכות הבנה טובה יותר של תהליכים מטבוליים ובעיקר בזכות היכולת להסביר תצפיות שנעשו וקשרו בין מרכיבי מזון ותהליכים פיזיולוגיים ברמה הבסיסית ביותר.

 

שימוש בשיטות ובטכנולוגיה חדשה, כמו ביולוגיה מולקרלית וגנומיקה מצד אחד ועבודות אפידמיולוגיות מתוכננות היטב וחובקות עולם מצד אחר, הביאו את מדע התזונה - שעדיין בחיתוליו - להישגים עצומים. הבנה עמוקה של תהליכים במערכת החיסון, המושפעת ומכוונת על ידי התזונה, עומד בבסיס ההבנה של הקשר הגורדי בין תזונה, בריאות, חולי, גדילה והתפתחות המוח.

 

 

1000 הימים הראשונים 

במהלך חמש השנים האחרונות התפרסמה סדרת מחקרים על ידי מיטב החוקרים במדעי התזונה, שעסקה בקשר שבין תזונה בתקופה הראשונה של החיים (או 1000 הימים הראשונים), לבין בריאות וחולי במהלך החיים. למעשה, מדובר בתקופה שבין ההריון עד יום ההולדת השני. המסר הברור שעולה מהמחקרים הללו הוא שתזונה לקויה במהלך 1000 הימים הראשונים לחיים תקבע את הסיכוי של הילד או המתבגר להיות נמוך יותר או שמן, תשפיע על סיכוייו לפתח סוכרת, יתר לחץ דם, או מחלות לב וכלי דם, וכן על ההתפתחות הקוגנטיבית ועל יכולת הלימוד בבית הספר.

 

התפתחות המוח אצל האדם אינה מסתיימת עם הלידה, אלא ממשיכה במהלך השנתיים הראשונות לחיים. שיפור בתזונה של האם והתינוק בשנתיים הראשונות של החיים הם האתגר והמפתח לחברה בריאה וטובה. זהו חלון הזדמנויות לעצב עתיד בריא יותר. תזונה נכונה בתקופה קריטית זו תהיה בעלת השפעה מכרעת על הילד ותשפיע בעקיפין על בריאות החברה לאורך זמן.

 

אחריות לביטחון תזונתי

כדי לבסס חברה בריאה, צריכים לחבור יחד כמה גורמים: צוות רפואי, מחנכים ואנשי רווחה. עוני הוא גם גורם וגם תוצאה של השקעה בתזונה. ילד שתזונתו תקינה בתקופה הקריטית יהיה תלמיד טוב ומצליח יותר בבית הספר וסיכויי ההשתכרות שלו יהיו גבוהים יותר. בכל שנה אנחנו מזדעזעים מדו״ח העוני, המצביע על מאות אלפי ילדים שאין ידם של הוריהם משגת להאכילם כראוי. אלה, מועדים להיות מבוגרים בעלי סכוי נמוך יותר להצליח.

 

בחלק השבע של האוכלוסיה, מספר הילדים והמבוגרים בעלי משקל העודף - צורה אחרת ולא פחות בעייתית של תזונה לקויה - רק עולה מדי שנה. בשנת 2012, חברות מנהיגי ה-G8 בקמפ דיוידף ויחד עם מנהגים מאפריקה חתמו על האמנה לביטחון תזונתי. מטרתה היתה להביא לביטחון תזונתי תוך השקעת משאבים מהמדינות המתפתחות, גיוס אנשי חינוך, רווחה והמגזר העסקי. האמנה הדגישה את הצורך להשקיע במחקר, במדע, בבריאות, ובכיוון הגידולים החקלאיים להיות בעלי ערך תזונתי גבוהי יותר.

 

נחוץ שינוי מחשבתי גם אצל קברניטי החקלאות בארץ: עליהם לקדם חקלאות מכוונת בריאות, שתביא ליבול גדול ולעמידות טובה יותר למזיקים, אך תהיה בעלת ערך מזין גבוה יותר. התבשרנו שהוקצה כסף מספיק למפעלי הזנה ניתן להשתמש מפעל החשוב הזה ולהשביח אותו ללא תוספת של משאבים כספיים. יש להשתמש בידע הרב שנצבר ונאגר הקושר בין תזונה לבריאות, לכוון את הארוחות כך שיכילו מרכיבים נכונים במינון טוב - עם דגש מתאים לגילאים שונים - ולתרגם את המדע למעשה. זאת בוודאי ההשקעה הנבונה ביותר שיכולה חברה להשקיע באזרחיה.

 

האחריות היא של המדינה. רק מאמץ קולקטיבי ומכוון על ידי הרשויות, תוך בניית אסטרטגיה ופעילות בתחומי חקלאות ומזון, ביטחון תזונתי, התפתחות הילד ושוויון; רק אלה יביאו לארוכה.

 

פרופ׳ רייפן ישתתף באירוע על תזונה ומדע שיתקיים בשעה 16:00 ביום המדע הישראלי, בפקולטה לחקלאות ברחובות.