נהרג בתאונת קורקינט. הפיצוי: חצי מיליון שקל

בספטמבר 2009 נהרג אייל קולביץ' בתל אביב בעת שרכב על הקורקינט הממונע שלו. היצרנית טענה שמדובר בתאונת דרכים ולכן לא היא שצריכה לפצות את האלמנה. אבל בית המשפט קבע: קורקינט אינו כלי רכב

יצרנית ומשווקת הקורקינטים "טרקר ישראל" תפצה בכחצי מיליון שקל אלמנתו של אייל קולביץ' ז"ל, שנהרג לפני כחמש שנים בתאונת קורקינט. בית משפט השלום בנצרת דחה את טענת החברה שלפיה מדובר היה בתאונת דרכים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

• תביעה ייצוגית: עובדי החברה לא קיבלו שי לחג
• אישום נדיר: המוהל התרשל, האורחים התעלפו
• לא אישרו לנו תספורת? נסתפק בחדלות פירעון
• בזק נתבעה: למה כבר אין ספר טלפונים מודפס

 

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כשאין גורם מבטח - מי שממונה על פיצוי הנפגעים היא "קרנית", הקרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים. בפסק הדין עסק בית המשפט בשאלות אם קרנית מחויבת לפצות נפגע קורקינט - כלי שאינו מחויב בביטוח חובה - ואם הוא נחשב בכלל רכב מנועי.

 

התאונה התרחשה בספטמבר 2009: קולביץ', אז בן 42, רכב על קורקינט ממונע והתנגש במכונית חונה ברחוב מסילת ישרים בתל אביב. בעקבות זאת הגישה אלמנתו תביעת פיצויים נגד "טרקר ישראל", שממנה רכש המנוח את הקורקינט, וכנגד המבטחת שלה – "הכשרת היישוב".

הנתבעות טענו שהקורקינט הוא רכב מנועי, ולכן התאונה היא בגדר תאונת דרכים. משכך טענו כי על האלמנה להפנות את תביעת הפיצויים לקרנית. בהסכמת השופט ערפאת טאהא צורפה קרנית כנתבעת נוספת. קרנית טענה שהקורקינט אינו רכב מנועי אלא משחק שייעודו המקורי אינו לתחבורה יבשתית.

 

כלי משחק ושעשוע

השופט טאהא הזכיר שכבר ב-2010 קבע בית המשפט העליון כי הקורקינט אינו רכב מנועי אלא כלי שטיבו וייעודו העיקרי מכוונים למשחק ושעשוע. זאת בין היתר בשל מגבלותיו האינהרנטיות ברמות הדלק ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור.

 

השופט הוסיף שפסיקת העליון חלה גם במקרה זה והקורקינט שעליו רכב המנוח אינו נחשב לרכב מנועי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לקורקינט אין מראות צד, צופר או פנסים, הוא מעולם לא צויד ברישיון רכב, לא הוצאה לגביו תעודת ביטוח רכב ולא ניתן רישיון נהיגה לרוכביו.

 

לטענת השופט טאהא, העובדה שהמנוח ואחרים עושים בקורקינט שימוש לתנועה מהירה במקומות מגוריהם אינה מעלה ואינה מורידה לעניין סיווג הכלי ואין בה כדי לשנות ממאפייניו ותכונותיו. משכך נפסק כי התאונה אינה נחשבת לתאונת דרכים, ועל כן "טרקר ישראל" - ולא קרנית - תפצה את אלמנתו בכחצי מיליון שקל.

 

חשוב לציין כי פגיעת קורקינט בהולך רגל עלולה להוביל לתביעת פיצוי נגד בעל הקורקינט על פי פקודת הנזיקין, ועלולה להגיע לסכומים גבוהים. יחד עם זאת, אם רכב פוגע ברוכב קורקינט, נראה כי מעמד הרוכב יהיה זהה למעמד של הולך רגל, וחברת הביטוח של בעל הרכב תצטרך לפצות את הרוכב.

 

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אייל שלזינגר עוסק בתחום הנזיקין והפיצויים לנפגעי תאונות דרכים