פסטיבל החיות: הצגה חדשה מומלצת לילדים

None

תחרות הכישרונות הגיעה לעיר - מי ינצח ויגרוף את הפרס הגדול, הפלגה באוניית פאר? התשובה מתבררת ב"פסטיבל החיות", אחת ההצגות הטובות שראיתי לילדים מבית היוצר של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.

 

ההצגה, שכתב וביים גיל צרנוביץ על פי ספרה של ג'ו הוג'קינסון, The Talent Show, מביאה את סיפורם של ארבעה חברים טובים: אריה, דוב, תנין ונחש, אשר מחליטים לגשת לתחרות יחד כלהקת נגנים. ציפור קטנה משתוקקת להצטרף אליהם, אך הם דוחים אותה שוב ושוב בטענה שהיא קטנה מדי, מפריעה ורק מסתובבת להם בין הרגליים.

 

כשהרביעייה מגיעה לחדר החזרות כדי להתאמן לקראת התחרות, היא מבינה עד מהרה שחסר להם משהו הכרחי: זמר.

 

האם זאת תהיה ההזדמנות הגדולה של הציפור? החברים בוחנים את כל חיות האזור - בסצנה שמצליחה להצחיק גם את ההורים שבקהל - אך הציפור זוכה שוב לסירוב ולקיתונות בוז. כאשר היא מתחפשת כדי להיראות גדולה מכפי שהיא, והכישרון האמיתי שבה יוצא לאור, כל החברים לומדים שיעור חשוב על קבלת האחר, שיפוט על פי רושם ראשוני ועוד.

 

 

מדובר בהצגה סוחפת, מלאת קצב ומשעשעת, שעשויה במתינות וללא דרמת-יתר. היא מעוצבת בצורה שבה המסרים עוברים גם מבלי להעיק על הילדים בדידקטיות יתר, ובכל זאת מצליחה להביא את הדברים לכדי סיום שלם ועגול שמחשבה בצדו. "פסטיבל החיות" מוכיח שאין צורך לצעוק הכל תמיד גלוי על הבמה, אלא אפשר לעשות זאת בהשקעה בפרטים - ובשחקנים.

 

אלה האחרונים מוכיחים יכולת נפלאה על הבמה ומרתקים גם את הילדים הקטנים יותר שבקהל, בתנועות ההולמות את החיות שהם מגלמים ובאישיות שהם יוצקים לכל אחת מהן. בכך, הסיפור כולו מציע תחכום יחסי ששובה גם את ההורים והופך את הזמן המשותף באולם למהנה במיוחד.

 

 

ציון מיוחד לשבח מגיע למעצבת התפאורה והתלבושות, פרידה שהם, שבאמצעים מינימליסטיים למדי החדירה תחכום והרבה אסתטיקה בבגדי השחקנים. כלי הנגינה שלהם (מלבד התנין) משולבים בתלבושת עצמה - רעמת האריה היא למעשה תוף מרים, זנב הנחש הוא חצוצרה, העניבה של הדב היא מיתרי צ'לו וכן הלאה.

 

התלבושות של שהם מיוחדות ומשלבות אמירה אמנותית במרקם ובצבע, כזו המוכיחה שיש מאחוריה מחשבה. כל זה עומד בניגוד מופלא להתקפה הוויזואלית הנהוגה בלא מעט הצגות ילדים בימים אלו, המתחרה על תשומת הלב בצעקנות זולה למדי ואפקטים אור-קוליים.

 

החיות מאופיינות בפשטות, אך לא בפשטנות. דמות הציפור, למשל, שאותה מגלמת היטב כל כך מורן ארביב-גנס, זקוקה רק לאמצעים מינימליים כדי להדגים את "ציפוריותה" - כובע קטן עם נוצה, שכמייה - ושחקנית אחת קופצנית שממלאת את החלל בנוכחותה ובכישרונה.

 

בשורה התחתונה, מדובר בהצגה מיוחדת ומומלצת, במיוחד לגילאי ארבע עד שש.

 

 

גילאים: שלוש עד שבע

 

מחזה: גיל צרנוביץ; בימוי וכוריאוגרפיה: דניאלה מיכאלי; תפאורה ותלבושות: פרידה שהם; מוזיקה: איתמר בורוכוב; תאורה: חני ורדי; אביזרים: נרקיס אלבה; ע. במאי: נתנאל אזולאי

 

משתתפים: דדי זהר, ורד רגב, מתן קליגר, שוהם שיינר ומורן ארביב–גנס

 

"פסטיבל החיות", תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער