פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
ראשית הפרשה בחיפוש סמים שגרתי שהסתיים בתלונה על אלימות נגד השוטר יצחק אלפסי. הוא נחקר על ידי יהושע גולדאפר ממח"ש והוגש נגדו כתב אישום, שהסתיים לאחר שלוש שנים בזיכוי.
זמן מה לאחר מכן ניהל גולדאפר חקירה נגד שוטר אחר, שכונה ג"פ, ובמקרה היה חבר של אלפסי. במהלך החקירה ציין גולדאפר בדרך אגב שהוא עדיין מאמין לגרסת המתלונן. ג"פ מיהר לספר על כך לאלפסי, שהגיש לבית המשפט תביעה נגד מח"ש בטענה שהדבר גרם לו עוגמת נפש ודאבון לב.
בתגובה טענה מח"ש שהדברים שנאמרו על ידי גולדאפר במהלך החקירה היו במסגרת שיחה אישית ולא פורמלית. לדבריה, הדברים אינם מהווים לשון הרע משום שהם מעוגנים בעובדות. עוד טענה כי לחוקר עמדה החובה החוקית, המוסרית והחברתית לומר את מה שאמר, וכן שנהג בתום לב.
השופטת מלכה אביב מתחה ביקורת נוקבת על גולדאפר ועל התנהלות מח"ש, וקבעה כי החוקר חייב בכללי האתיקה ואסור לו לשתף אחרים במידע על חקירות שניהל, בין אם בשיחה אישית ובין אם בשיחה מקצועית. לדבריה, התובע נאבק במשך שלוש שנים על חפותו, ולאחר שזוכה מצא עצמו נאבק עליה בשנית.
השופטת הוסיפה שהדברים הזיקו לא רק לתובע אלא גם למח"ש: משמעותם החמורה היא שידע כל נחקר כי גם אם יצא זכאי, ימשיכו חוקרי מח"ש לרדוף אותו, ולו גם במילים, כאילו לא זוכה מעולם.
השופטת אמנם קיבלה את טענת מח"ש שלפיה דברים שנאמרו רק לאדם אחד אינם מגלמים את הנזק הגלום בפרסום באינטרנט, לדוגמה, אך קבעה כי גם מה שנאמר לאדם אחד בלבד עלול לגרום לעוגמת נפש. לבסוף נפסקו לאלפסי פיצוי בסך 100 אלף שקל ותשלום בגין הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
בית המשפט נקט בגישת אפס סלחנות בכל הנוגע להתנהלות החוקר גולדאפר. הדבר מהווה נורמה פסולה וחריגה במיוחד של המשך המרדף של חוקרי מח"ש אחרי חשודים, גם לאחר שזוכו בבתי המשפט. בפסק הדין נקבע סכום פיצוי גבוה מהמקובל אף שהיקף הפרסום היה לאדם אחד בלבד.