עכשיו מגיע האלבום השישי שלה, Food, והשאלה הגדולה היא לאן יתרחב עכשיו הסאונד של קליס. על ההפקה אחראי דייב סיטק מ-TV on the radio, כך שמשעמם זה לא יהיה. האזינו לכל האלבום החדש.
סוף סוף האילז מפסיקים להעמיד פנים שהם להקה, ומודים בכותרת האלבום שמדובר בפרויקט של איש גדול אחד - מארק אוליבר אברט. מאסטרו של מלנכוליה, טרובדור של טרגדיה. האלבום החדש לא מציע סאונד שלא שמענו קודם, אלא העמקה נוספת בספר השירים המתמשך של אברט, ספר מלא בשירים פקוחי-עיניים על הצדדים היותר מכאיבים של החיים, מנוקדים תמיד בכמה כוכבים מנצנצים של תקווה, של השראה ושל יופי.
בניו יורק טיימס מציעים לנו לשמוע במלואו את כל האלבום, ומומלץ בחום להאזין לו ברגע שקט ואינטימי. הוא מאוד יפה, ומאוד עדין.
ומצד שני, אם לא בא לכם משהו עדין ושקט, נסו לצלול אל תוך האלבום החדש של Thee Oh Sees, הרכב הפסיכדליה הקליפורני הפורה שיזכיר לכם תוך כמה דקות למה גיטרות חשמליות עדיין רלוונטיות כשמתמשים בהן נכון. בדומה ל-Tame Impala המצוינים, Thee Oh Sees מנגנים רוק פסיכדלי שמחוזק בסאונד גאראז'י מנופח. זה נשמע פנטסטי. האזינו לכל האלבום בפיצ'פורק.
הזמר והיוצר המעולה ג'ייסון מולינה, שנפטר בשנה שעברה בטרם עת, לא זכה להצלחה עצומה אבל כל אחד מהמאזינים שכן גילו אותו, יצר איתו קשר רגשי עמוק. השירים שלו היו עגומים, אבל בורקים מרוב יופי; סוחפים, אבל בודדים; מדממים מרגש חשוף, אבל בנויים לעילא.
אוסף כפול חדש שהוקלט לזכרו מאגד כמה מהשירים היפים ביותר שלו בביצוע אמנים שאוהבים את שיריו. בין המשתתפים אפשר למצוא את My morning jacket, Murder by death, The Black Swans ועוד צרור נאה של מוזיקאים אמריקאיים מצוינים. שיר טוב באמת נשאר טוב גם בביצוע חדש, והשירים של מולינה בנויים לתלפיות, ונשמעים מצוין גם כשמישהו אחר לובש אותם למידותיו. האזינו לכל אלבום המחווה ב-NPR.
שמעתם השבוע משהו כביר? ספרו לנו בתגובות!