כולנו דוד הנחלאווי

הגיע הזמן שכולנו נפסיק להיתמם. מול מציאות הכיבוש, אנחנו יוצרים במו ידינו את הדוידים הבאים ומפקירים אותם למצבים בלתי אפשריים

נפתלי בנט, אולי הדובר המוכשר ביותר של תפישת העולם שניתן "להרגיע" את המצב בשטחים, ניסח היטב את התגובה של עשרות ומאות אלפי ישראלים לפרסום הסרטון של דוד הנחלאווי. בנט אמר שהיה עושה את אותו הדבר: בדריכת הנשק בעימות מול פלסטינים אלימים, שכן דוד "סיים את האירוע בלי לפגוע באף אחד". ואם רק ניתן לצה"ל לנצח, הוסיף חברו השר אורי אריאל, אז בכלל נוכל לחזור הביתה בשלום.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

המלחמה של המזרח התיכון בנוצרים / רון פרושאור

הפצצה לא באיראן, היא כאן / מוסא חסדייה

 

אבל האירוע אף פעם לא מסתיים באמת. כל אקט אדנותי של דריכת נשק אולי "ירגיע" באופן זמני, אבל המשך המצב שבו צה"ל שולט באוכלוסיה אזרחית בחברון, ובשטחים בכלל, יוביל בהכרח לעימות הבא, שבחלק מהמקרים יתועד במצלמות ויעלה לתודעה הציבורית. גם הדרישה "לתת לצה"ל לנצח", כאילו שאפשר בכלל לנצח במאבק כזה, שבו שולחים חיילים באופן קבוע לדכא אוכלוסיה אזרחית שאיננה חפצה בנוכחותם, אם רק ניפטר ממצלמות הווידאו המעיקות האלה של ארגוני זכויות האדם, היא פשוט הונאה.

 

לא צריך להגזים ולהציג את דוד כקורבן, בייחוד לאחר שהתברר שהצבא גיבה, ככלל, את אופן פעולתו. הוא גם איננו גיבור גדול. הוא חייל שהוצב בשמנו ומטעמנו לבדו במקום רגיש והגיב לסיטואציה שהיה נתון בה. אבל בעיקר הגיע הזמן שכולנו נפסיק להיתמם, ונודה שבמציאות הנוכחית בחברון, ובגדה בכלל, כמעט בלתי אפשרי שחיילים יגיבו אחרת למצב שאליו אנחנו מכניסים אותם.

 

כל מי שמכיר את מציאות החיים בחברון - את החיכוך המתמיד שנוצר כשכוחות צבא גדולים מיישמים מדיניות רשמית של הפרדה ואפליה, את הגבלות התנועה על פלסטינים, את החיפושים הליליים, המעצרים, ההתנכלויות והאלימות הגלויה והסמויה המלווים את החיים שם - לא אמור להיות מופתע או מזועזע מתגובתו של החייל. להיפך, מה שמזעזע זה שעדיין יש ישראלים שחושבים שניתן להמשיך את המצב הזה עד אין קץ, בלי לראות עוד ועוד מראות כאלה, ובלי שהצילומים ישודרו בעולם וידרדרו עוד יותר את מעמדנו.

 

הגיע הזמן שמי שהציב את הנחלאווים, הצנחנים, הגולנצ'יקים והמג"בניקים כדי שישליטו את משטר ההפרדה המאפשר לקיים התנחלות ישראלית במרכז עיר פלסטינית, יקבל בעצמו אחריות להשלכות של המדיניות הזו. הגיע הזמן שהפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות שטוענים שניתן להמשיך לאכוף משטר צבאי על אזרחים פלסטינים כמעט 47 שנה, מבלי שנשלם על כך את המחיר, יפסיקו להשלות את עצמם ואותנו ולברוח מאחריות.

 

הגיע הזמן שגם אנחנו, כחברה, נפסיק להתעקש להתעלם ולעצום עיניים אל מול מציאות הכיבוש היומיומית הזו, משום שאנחנו במו ידינו יוצרים את הדוידים הבאים. אנחנו ממשיכים להפקיר את החיילים במצבים בלתי אפשריים שאין שום דרך טובה לצאת מהם.

 

דוד הנחלאווי הוא אולי לא הבחירה הטבעית לתפקיד נער הפוסטר שייצר דיון ציבורי על הכיבוש בשטחים. אבל בדרכו הגמלונית והאגרסיבית, הוא שם מראה מול פני כולנו.

 

הכותבת היא דוברת בצלם

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il