אירועי השבוע בניו-ג'רזי

None

66

טקסים ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה התקיימו ברחבי ניו ג'רזי. דגלים הורדו לחצי התורן, תפילות אל מלא רחמים מילאו את האולמות, וילדים ששרו את שירי המלחמות. ב-EBJC ב-EAST BRUNSWICK הטקס מוביל עוד באותו ערב למסיבת יום העצמאות. הפעם בחרו המארגנים לשבת עם הקהל ולהעלות זכרונות "איפה היית כש-". אנשי הקהילה סיפרו על הורים שהיו בין כותלי האוניברסיטה כשהתקיימה ההצבעה באו"ם ונשבעו להפגש אח"כ בישראל, וגם קיימו את ההבטחה. סיפורים ממחנות המעבר של אחרי מלחמת העולם השנייה, זכרונות מהורים ששרתו בקסטל בדרך לירושלים הנצורה ועוד מחשבות. טקסים נוספים התקיימו בקהילת "הבית הישראלי" בפיירלון בנוכחות של כ-500 אנשים ובהשתתפות בתי הספר הישראלים וילדי הצופים, וב-JCC בטנפליי בו נוכחו מעל 700 אנשים. הטקס שמנוהל בשלוש השנים האחרונות תחת שרביטה של איה שכטר, מנהלת המחלקה הישראלית במוסד התקיים בשיתוף הצופים, השומר הצעיר, נערים שליחים מהעיר התאומה נהריה, קצין בכיר בשליחות משרד הבטחון שהנחה את הטקס יחד עם שליחת הצופים גילי גריידי, משפחות שכולות שהדליקו נרות לזכר יקיריהן ודברי פתיחה של הקונסול לקשרי ציבור בניו יורק גיל ליינר. הטקס לווה בשירה ונגינה של חברי הקהילה לכל אורכו והסתיים בשירה בציבור לקהל שבחר להשאר, שארגנו כמו בכל שנה אודי קשקש בקול ופריטה על גיטרה ורונן מיקיי על כלי נשיפה.

 

 

 

הרומני שחלם להיות צבר

הוא עלה לארץ אחרי 27 שנים של מרד בהורים, פרעות במורים, אין סוף מעברים מבית ספר לבית ספר, והכיר את כל הפנימיות ברומניה. זו לא אגדה שהוא לא יכול היה להחזיק מעמד בשום מוסד מסודר. "את אבא שלי ראו בבתי הספר יותר מאשר אותי, המורים למוזיקה ויתרו על התשלום לשעור, ולו בלבד שאני אעלם מהחיים שלהם. הייתי ילד מוכשר מאוד בכדורגל ופסנתרן מחונן, אבל אף אחד לא רצה אותי בקירבתו". ברנדס מדבר על שנות ילדותו. ניכר כי למרות שהדברים נשמעים מצחיקים, ההיסטוריה שלו בתור בן יחיד להורים יהודים-רומנים שחינוך מוזיקאלי הוא חלק אינטגראלי מהחיים שלהם לא פשוטה. "הרגשתי ילד שלא אוהבים אותו, נודניק, העבירו אותי כמו חפץ מפנימיה למוסד אחר. חיפשתי דרך להתחבב על האנשים סביבי".

 

מי השפיע על דרכך?

אבא שלי. אבי היה חייט במקצועו. הוא הצחיק את כל מי שהיה סביבו. הוא היה סטנדאפיסט טיבעי. אנשים התקבצו סביבו, והוא היה קורע אותם מצחוק. אני חושב שממנו למדתי והושפעתי רבות.

 

מתי משתנה היחס אליך?

בגיל 16 אני מקים את להקת הרוק הראשונה. אנחנו מופעים במשך עשר שנים באצטדיונים הכי גדולים עם שמירה מסודרת והרבה רעש תקשורתי סביבנו. אני מפורסם מאוד, וההורים מבינים שאני כוכב. הם מתחילים לחיות את חייהם דרכי. בחלומות שלי, אני רוצה לחיות בישראל. כשאני בן 27 אני עולה לארץ. ההורים עוד רואים אותי זוכה בתחרויות גדולות כמו הארוזיון, וההערכה כלפי גדלה.

 

מי היוצרים שהשפיעו עליך?

ליאונרד ברנשטיין. היתה לו סדרת טלויזיה על מוזיקה עם הומור. הייתי מרותק למסך. לימים מצאתי שבארץ אני זה שהשפעתי על יוצרים. זה מאוד מרגש.

 

מה משתנה ביחס שלך למוזיקה כשאתה מגיע לישראל?

אני בוגר תואר שני במוזיקה. למדתי מוזיקה קלאסית וניגנתי על פסנתר מגיל 4. מטיבעי אני קורא המפה של המקום והזמן שאני חי בו. כשהגעתי לארץ הבנתי שעם הרוק שלי מרומניה אין לי מה לעשות כאן. זה היה פתאטי. כל השנים הראשונות הייתי אולי הפסנתרן הכי מבוקש בארץ. ליוויתי את גדולי הזמרים החל מצביקה פיק וריקי גל, דרך אילנית, שמוליק קראוס, מיקי גבריאלוב, אבי טולדנו להקת הכל עובר חביבי ומי לא. כשהבנתי איפה אני חי, ראיתי את עצמי עושה מהפכה בתחום הזמר המזרחי. עד אז לא שמעתי מעולם זמר מזרחי או שירה ערבית. באקדמיה למדתי בין השאר מוזיקה בלקאנית. היו לי שלושה בסיסים עיקריים הקלאסית-סימפונית, הרוק והבלקן. משם הדרך למוזיקה המזרחית לא היתה קשה.

 

עם מי אתה מתחיל בתחום המזרחי?

אני מצטיין בהפקה ובעיבודים. עם שימי תבורי זכיתי בפסטיבל הזמר המזרחי. בשנת 1982 המפיק אשר ראובני מבקש לשלוח לי שני זמרים תימנים כדי שאכיר אותם. כשדופקים על דלת הבית שלי אביהו מדינה וזוהר ארגוב אני כמעט וטורק להם את הדלת בפנים, ומודיע להם שאני כבר תרמתי. הם נכנסים אלי הביתה, מבקשים סיר ומתחילים לתופף ולסלסל. הם רוצים לפתוח במהוול, ואני חושב שהם רוצים לאכול. לא הבנתי אז כלום בתחום. את ה"פרח בגני" הקלטתי מגרונם בבית, ומשם נולד העיבוד המפורסם כשאני מביא אותו לתזמורת רשות השידור עם 74 נגנים והסיום המפורסם שלו. אני מזהה להיטים והופך אותם לשלאגרים באמצעות יכולות ההפקה והעיבוד שלי. יש מעל 3,400 עיבודים רשומים של באקו"ם. מאוחר יותר מכונת הלהיטים ממשיכה עם 'ים של דמעות', 'בדד', 'אל תשליכני' והרשימה ארוכה מאוד. יש לי יכולת לייצר אריזה מתאימה לכל שיר ואמן. בהמשך יופיעו עם העיבודים שלי יהורם גאון עם "בפרדס", חיים משה עם "כל נדריי" ו"בואו נשיר לארץ יפה" ועם עפרה חזה "חי" ואבי טולדנו "הורה" אנחנו זוכים באירוזיונים.

 

ומה נקבל כאן בניו-ג'רזי?

במופע סופראנוס בישראל משתתפים 40 אנשים על הבמה. 27 נגנים, זמרות מהאופרה הישראלית ששתיים מהן מגיעות לכאן איתי, רקדנית בטן, הכנר אלכס ברונפמן שמגיע איתי גם כן והופעות שממלאות אולמות של מאות אנשים שלא נותנים לי לרדת מהבמה. את המופע יצרתי במשך חמש שנים עם השקעה של מעל חצי מליון שקל. אנחנו הופענו בהיכל התרבות מול 2,200 אנשים ואף אחד לא רצה לעזוב את האולם. יש בהופעה שילוב מנצח של מוזיקה קלאסית עם האריות הכי מפורסמות, מוזיקה יוונית, אום כלתום והרפסודיה הבוהמית. אני נותן את כל הלהיטים והקהל מתמוגג. לא צריך מנוי לאופרה, אפשר לבוא אלינו. ההופעה כולה מטובלת בהומור וצחוק וההנאה מושלמת.

בארץ משאיר ברנדס את הילדים. יש לו שתיים מהנישואים הראשונים, הבכורה ליאור חזרה בתשובה והיא חסידת ברסלב ולה שלושה בנים נחמן, אליעזר ומאיר. היא מבקרת הרבה בבית של אבא אבל לא אוכלת כלום. לא אכפת לי, אני רומני ולא מעוניין שיאכלו לי הוא מוסיף בהומור הרגיל שלו. אחריה רונה-בלה, ומאשתו הנוכחית שניים קטנים יונתן ואמה-לי.

 

איך אתה שורד?

 אשתי צרסלה צעירה ממני ב-30 שנים. זה סוד הקסם. היא בוגרת מאוד בנפשה, ואני אינפנטיל. אני משתולל עם הילדים ומשחק איתם על הרצפה כמו ילד קטן. היא מגדלת את כולנו. אני עושה הרבה שטויות. יש לי דרך חשיבה של ילד, ואני מתנהג כמו ילד. מזל שהיא האחראית.

 

מה סוד הנעורים?

הקהל שאוהב, שצוחק, שעומד על הרגליים. כשאני שומע מחיאות כפיים ו"בראוו בראוו " מ- 800 אנשים אני יודע שזו תרופת האנטי אייג'ינג הכי טובה בשבילי. כשאני יורד לרחוב כולם ניגשים ומחבקים אותי. לא רק מצביעים עלי מרחוק. אני מחובר לאנשים סביבי. אין עוד אמן עולה חדש שהוא קומיקאי שעוסק בהומור. אני מתעסק בחידודי לשון וזה שומר אותי מפוקס. הומור הוא דבר מורכב, וצריך להכיר את הדקויות בשפה. זו גאווה גדולה להצליח בקנה מידה כזה.

 

ומה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול ננסי?

יש לי עוד חלום אחד שלא הגשמתי. אני רוצה להיות הרמטכ"ל התימני הראשון.

 

המופע 'קלאסיקומדי' יעלה פעם אחת בלבד במוצ"ש 17 למאי במלון Marriott – Saddle Brook . המקומות מסומנים והכרטיסים נמכרים ב- 65/50/40דולר. להזמנת מקומות: 201.773.8813

 

 

סוגרים את טנפליי

ראש העיר, המשטרה, מכבי אש וכוחות הבטחון יפקחו על התהלוכה הגדולה ביותר (כנראה) שהתקיימה עד כה בטנפליי. בית חב"ד בראשות הרב מרדכי שיין מתכנן בוקר של הפתעות עם ליצנים, מתנפחים, מדורת ל"ג בעומר אמיתית, ציורי פנים, קוסמים ועוד מיני שגיונות שאף אחד מבני העמים האחרים החיים בעיירה עוד לא הביא לקהילה השוכנת במחוז ברגן. מצעד של גאווה לאומית מובטח למשתתפים.