איפה נהגנו - לאס וגאס, ארה"ב
במה נהגנו - ב.מ.וו M235i
מחליפה של - סדרה 1 קופה, בערך
מתחרות עיקריות - גרסאות ספורטיביות של אודי A3 ומרצדס A קלאס
מתי אצלנו - עכשיו
כמה עולה - 350 אלף שקל
בעד - מראה, מנוע, סאונד, ביצועים
נגד - לא M אמיתית, לא מלהיבה מספיק
ה-M235i מציעה 326 כ"ס ממנוע שישה צילינדרים בנפח 3.0 ליטר, וכמקובל בעידן הנוכחי - מגדש טורבו. היא כבדה ב-100 ק"ג מסדרה 2 רגילה, אבל נעזרת בנתון מומנט שמאיים על הצמיגים המניעים מאחור - 45 קג"מ ב-1,300 סל"ד. עם תיבה ידנית היא מאיצה ל-100 תוך 5 שניות, עם אוטומטית (8 הילוכים) היא מסתדרת ב-4.8 שניות בלבד. היא עושה שימוש בפלטפורמה הבסיסית של סדרה 3, אפילו עם מספר חלקי מרכב דומים, אבל בסיס הגלגלים קצר וצר יותר. היא גם לא קלה במיוחד, אבל לטעמנו לפחות נראית הרבה יותר טוב עם מרכב 2 דלתות, לעומת ה-1 קופה הבעייתית (ואנחנו עדינים כאן) מבחינה ויזואלית.
עם תוספת של שבעה ס"מ לאורך לעומת ה-1 קופה היוצאת (11 ס"מ יותר מה-1 הרגילה), שני ס"מ לרוחב, בסיס גלגלים ארוך בשלושה ס"מ ומפסק רחב בארבעה, סדרה 2 קופה מציעה יותר מקום לנוסעים. הכניסה לאחור מסורבלת משהו, ויש מקום בדוחק (ראש ורגליים) למבוגרים בגובה ממוצע ומעלה. תא הנוסעים הוא ב.מ.וו טיפוסי, עם איכויות החומר וההרכבה המוכרות והנדרשות, בהתאם לתג המחיר היותר מעסיסי. מתגים, מנופים ומשטחי חומרים שונים נראים מוקפדים ונעימים. אהבנו את ההמנעות מרעשנות ספורטיבית מיותרת, אך יש מי שיעדיפו מעט יותר הצהרת-כוונות בסביבת הנהג. המושבים לפנים מעניקים תמיכה מצוינת ונראים מעולה, ותא המטען מציע נפח הטענה של 390 ליטר, סביר וגדול ב-20 ליטרים מה-1 קופה היוצאת.
מנוע 3.0 ליטר מוגדש, שישה צילינדרים, תיבת שמונה הילוכים אוטומטית עם מנופי תפעול נוחים מאחורי ההגה ופס קול מרשים, מלווים את ה-M235i. עם 326 כ"ס ו-45 קג"מ יש ל-2 קופה החזקה בארסנל מספיק כוח לחסל צמיגים אחוריים ללא בעיה מיוחדת (ראו נ.ב), וכך היא גם עושה. הזינוק מהמקום מסחרר, ו-4.8 שניות מעמידה מוחלטת ל-100 קמ"ש (עם תיבה אוטומטית, הידנית איטית במעט) הוא נתון שמגיע בדרך כלל מעולם של כלי רכב יקרים וחזקים הרבה יותר. התיבה במכונית בה נהגנו בהשקה היססה פה ושם בהורדת הילוך מהירה, אך למעט זאת לא נרשמו שיהוקים כלשהם. המנוע הרשים בכל עת ובכל הילוך, ושוב, חבל שלא ניתן לצרף פס קול ייעודי.
מסלול המבחן ב-M235i כלל מסלול מירוץ סלול למשעי ומספר כבישים רבי-מסלולים מסביב. כל התייחסות לנוחות הנסיעה תהיה יומרנית, שכן אין כל קשר בין כבישים אלה לאספלט ישראלי - למעט מספר פיסות אספלט חדשות-מהירות. ה-2 רכה מעט ביחס למצופה, ולכן תהיה שם נוחה למדי. איך היא תרגיש בעיר? את זה ניאלץ לגלות בנסיעת מבחן מקומית.
ב.מ.וו טוענת כי הפכה את סדרה 2 ובעיקר את הגרסה החזקה מכולן, לצפויה, חדה ונוחה יותר מה-1 קופה היוצאת. בין היתר תודות לכיול מתלים שונה, גיאומטריה אחרת ופלטפורמה שעברה שינויים נדרשים. בפועל קשה היה לאמוד את השיפור, אך ברור כי ה-M235 היא מכונית מהנה מאד לנהיגה מהירה. רצוי היה לקבל תחושה טובה יותר מההגה על מסלול (ראו נ.ב) המירוץ, אך הכמעט-M הקטנה הפגינה סוג של התמסרות מוטורית טוטאלית, עם קלות שליטה יוצאת דופן על-ידי המצערת בעיקר. הנעה אחורית, יחד עם היגוי מהיר וצמיגים שחוקים (ראו שוב נ.ב), איפשרו משחק משובב נפש של שליטה על כיוון ללא בעיה מיוחדת, כאילו מדובר במכונית קלה וקטנה משמעותית. העברות משקל הפכו לעיתים מוגזמות מעט עקב רכות מפתיעה של המתלים הקדמיים - עובדה שלא סייעה לתחושה בהגה.
התנסות הנהיגה העיקרית נערכה במסלול מירוץ פנימי וקצר של מסלול המירוץ האובאלי הענק בלאס וגאס. האספלט בו התגלה כגס יחסית, והשילוב של טמפרטורות גבוהות יחסית, הביא לחיסול טוטאלי של הצמיגים מדי מספר הקפות. רכב המבחן שהועמד לרשותי לא היה עובר טסט עם הצמיגים בהם צוייד, אשר היו בשלב זה חלקים-כמעט-לגמרי ונטולי בשר באופן מדאיג. אין כל ספק שמצבם השפיע על דיוק הניהוג, מהירות הפניה האחיזה והבלימה. יש להניח שכל הסעיפים הנ"ל יצאו נשכרים מצמיגים ראויים, אך לצערי לא ניתן לדווח על כך.
כדאי גם לציין כי נהיגה בכבישים הציבוריים של נבאדה באופן שיכול היה להעניק מידע כלשהו על יכולותיה הדינמיות של ה-M הקטנה, לא הומלץ על-ידי הגרמנים הנוכחים. עוד פחות מכך על-ידי ניידות המשטרה שליוו את מכונית הספורט הקטנה על כל צעד ושעל.
הכותב היה אורח חברת ב.מ.וו