איש קבע ששפך אקונומיקה על ראש של חיילת, קצין שבדק את צורכיהם של חייליו, מפקד שהכריח חיילים לשתות עד שהקיאו וגם רופאה שאמרה למתגייס "אתה יכול להתאבד". אלו רק חלק מאלפי התלונות שהוגשו בשנה שעברה לנציב קבילות החיילים במשרד הביטחון, אלוף במיל' יצחק בריק. הנציב תקף את צה"ל ואמר כי בסיסים בגולן הוזנחו והופקרו, וטען כי בצבא לא עשו די בנושא הרשתות החברתיות, "וראינו אילו נזקים נגרמו".
עדכונים נוספים - בפייסבוק שלנו
בשנה שעברה התקבלו בלשכת נציב קבילות חיילים 7,158 קבילות, לעומת 6,861 בשנת 2012. 58.3% מהקבילות שהוגשו ב-2013 נמצאו מוצדקות. חיילי מילואים הגישו 940 קבילות וחיילים בשירות קבע 857. מספר הקבילות שהוגשו על-ידי מי שמיועד לשירות צבאי עמד על 995.
36% מהקבילות היו על יחס מפקד-פקוד, 14% בעניינים רפואיים, 6% על תנאי שירות ו-4% על שיבוץ ומגבלות שיבוץ. בנוסף התקבלו פניות בנושאי תשלומים, סדרי שירות למילואים, מועמדים לשירות ביטחון ועוד.
בתדרוך לכתבים בקריה התייחס בריק במרומז לפרשת "דוד הנחלאווי" ואמר כי למרות "המלצות שהעביר לאכ"א בנושא השימוש של חיילים ברשתות החברתיות, בהן וואטסאפ ופייסבוק, באכ"א לא עשו מספיק בנושא וראינו אילו נזקים גדולים נגרמו".
אלוף בריק התייחס גם לקבילות של חיילים שמחו על כך שמפקדיהם חיטטו להם בטלפונים הניידים כדי לאתר הוכחות להתנהגות פסולה. לדבריו, "קיימנו עבודת מטה עם היועצת המשפטית שלנו, וגיבשנו המלצות שיועברו לצבא ויתורגמו למדיניות שלפיה ייאסר על מפקדים לקחת ולחטט בסלולרים של חייליהם".
הנציב הדגיש עוד כי מפקדים מעדיפים להעביר הודעות בוואטסאפ במקום לשוחח באופן אישי וישיר. בנוגע להמלצות שהעביר לראש אכ"א בנושא השימוש ברשתות חברתיות הוסיף בריק כי "העברתי את ההמלצות כדי שהחגיגה הזו תיפסק והם הוציאו הנחיות אבל זה לא מספיק ועובדה שזה ממשיך לקרות. צריך להעניש אם יש צורך בכך ולשים את הנושא בסדר עדיפות ראשון בצבא, גם אם אין על זה קבילות".
בריק סירב לפרט על טיפול בקבילות נגד קצינים בכירים אך ציין שכמה קצינים הודחו בשנה האחרונה בעקבות קבילות שהוגשו נגדם והזכיר כי מבין הקצינים שענייניהם נבדקו היה גם קצין בכיר בדרגת תת-אלוף.
בתגובה הביעה החיילת את התנגדותה לדברים, ובין היתר זרקה על ראש הנגד חותמת גומי. מפקד הנגד גרם להתלהטות נוספת ואמר לנגד כי כל ראשו מכוסה בחותמות וכי הוא "לא היה מוותר". הנגד לקח בקבוק משקה מוגז בידו ורדף אחרי החיילת. ניסיון של אחת החיילות שנכחה במקום להפריד ביניהם לא צלח. הנגד המשיך לרדוף אחר החיילת ובשלב מסוים החליף את בקבוק המשקה בבקבוק אקונומיקה. הוא שפך את תכולת הבקבוק על ראשה. רק לאחר שצעקה כי היא חשה בתחושת צריבה בעיניה ובקשיי נשימה, הפסיק הנגד את מעשהו.
בהמשך פונתה החיילת לבית החולים כדי לקבל טיפול רפואי, ואחרי כן שהתה בחופשת מחלה ממושכת. איש הקבע הביע צער על האירוע ומפקדם ביטל את יציאתו לקורס קצינים. לאחר חקירת האירוע הוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי נגד הנגד בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית והתנהגות שאינה הולמת. הנציב העיר כי המקרה משקף התנהגות שאינה נורמטבית, ושאינה מתיישבת עם ערכי היסוד של כבוד האדם ושל רוח צה"ל.
נציב הקבילות העיר כי נפל פגם חמור בכך שמפקד הפלוגה נדרש לבדוק אישית את חייליו ולוודא כי הם אכן סובלים ממחלת מעיים. הוא הוסיף כי במקום זאת היה עליו להסתמך על תלונות החיילים או להפנותם לגורם רפואי אשר לו היכולת והסמכות המקצועית לבדוק את מצבם הרפואי של חייליו. הנציב הוסיף כי חוסר האמון של גורמי הפיקוד בחיילים, תהא הסיבה אשר תהא, אינו מצדיק חדירה לפרטיותם כפי שאירע במקרה זה. נציב הקבילות העיר בחומרה למפקד בסיס האימונים החטיבתי על התנהלותו ועל שיקול דעתו באירוע.
מפקד היחידה מסר כי מתחקיר שערך התברר שבצוותי הטירונים נקבע נוהל ולפיו חייל שאפודו לא "משופצר" כנדרש - מחויב לשתות מים מהמימייה בזמנים מוגדרים. עוד התברר כי מכיוון שהטירונים לא עמדו בלוחות הזמנים שהוגדר להם, הם הונחו לשתות מים ברציפות משלוש מימיות לפחות. לנוכח כמות המים שנדרשו לשתות - חלק מהחיילים אף הקיאו שכן גופם לא עמד בכך. נציב הקבילות קבע כי מדובר בפגם חמור, חריג וקיצוני, שבו חברו להם יחדיו כמה וכמה כשלים פיקודיים וערכיים.
הקצין אמר כי בדיעבד הבין שהדרך שבה בחר להביע את תסכולו מהנחייתה, ולפיה היה עליו להמתין, אכן מעידה על בחירתו במילים שגויות. הוא הביע את צערו שהחיילת נפגעה מדבריו והוסיף כי לא התכוון לפגוע בה. נציב הקבילות העיר לקצין על התנהלותו. בנוסף הוא הורה לרשום הערה בתיקו האישי.
הרופאה טענה כי השתמשה במונח "התאבדות" כדי להמחיש את ההשלכות המסוכנות של אי-נטילת התרופה. בבירור של הנציב עלה שלא היה מקום להשתמש במונח זה כלל בנסיבות העניין, וכי היה אפשר להדגיש בפני המתגייס את ההשלכות החמורות האפשרויות של אי-נטילת התרופה בצורה עניינית והולמת יותר.
בעקבות קבילות רבות, בדק הנציב את התנאים במחנות צה"ל ברמת הגולן. הוא מצא חדרי מגורים שאינם ראויים ללינה, מרצפות מנותצות, קירות מחוררים, גגות דולפים ורעועים, מפגעי בטיחות
קשים כמו שקעי חשמל חשופים ושבורים, השחתה וונדליזם, דלתות עקורות, זלזול בציוד צבאי ועוד. הנציב כתב: "בחלק מהמחנות לא ניתן למצוא חדר אחד שבו חלון, דלת ובריח תקינים".
עוד מצא הנציב ברמת הגולן: מתקני תברואה וסניטרייה מוזנחים, מתקני שירותים מצחינים, בורות ספיגה שעולים על גדותיהם ללא ניקוז הולם, מחסור באסלות, מחסור במים חמים, פטריות ועובש, ברזים שבורים ועוד. הוא הוסיף כי מחנות רבים נראים נטושים, יש בהם אשפה, עמודי טלפון שבורים, גדרות פרוצות המאפשרות לבעלי חיים לשוטט ברחבי הבסיס ולפרות לרעות בסמוך למגורי החיילים. בנוסף נמצאו חדרי הנצחה מוזנחים.