לא רק תנובה: הסינים רוצים חברות מערביות

תנובה וטמבור נמכרו לחברות מהמזרח הרחוק, אך התופעה אינה בלעדית לישראל: בכל מדינות המערב, חברות ענק שנקלעו לקשיים ומדינות שנכנסו לחובות מעמידות למכירה נכסים בעלי ערך כלכלי והיסטורי. גם לשם העשירים הסינים מגיעים וקונים - למרות מחאות הציבור. הנה דוגמאות בולטות

תוך שבוע, שני מותגים ישראלים ותיקים ומפורסמים, ששמם מוכר ומוצריהם נצרכים בכל בית ובית, נמכרו לחברות מהמזרח הרחוק. 5 ימים אחרי שהושלמה העסקה למכירת תנובה לענקית המזון הסינית ברייט-פוד, נודע כי יצרנית הצבעים טמבור תימכר לקבוצה העסקית קוסטו (Kusto) מסינגפור.

 

"הסינים השתלטו על חברת המזון הגדולה ביותר בישראל"

טמבור תימכר לקבוצה מסינגפור ב-500 מיליון

תנובה שהיתה שלנו: האוטו הירוק נסע לסין

 

אזרחי ישראל הגיבו ברגשות מעורבים לשתי העסקאות. לצד שוויון נפש לנוכח העברת השליטה מבעלים אחד שאינו הציבור לבעלים אחר שאינו הציבור, היו שדיברו על מכירת חיסול של נכסי צאן ברזל בכלכלה הישראלית למתעשרים החדשים מהמזרח הרחוק.

 

לא רק בישראל

במובן זה, כמו במובנים רבים אחרים, הגיע הציבור הישראלי באיחור למסיבה שרוב העולם המערבי כבר נמצא בה מזמן. מזה למעלה משני עשורים שההון בעולם זורם מזרחה ומצטבר בידיים של חברות ממשלתיות מסין ובכירים לשעבר במפלגה הקומוניסטית שעלו לגדולה. מאז 2007, ההון הזה מוצא את דרכו חזרה למערב בדרך אירונית ומעניינת.

 

המשבר הפיננסי של 2007 הותיר חברות ענק אמריקניות, שהעולם כולו היה לרגליהן לפני פחות מדור, עם רעב קשה למזומנים. הגל השני של המשבר הכה בממשלות אירופה, שמעמידות היום למכירה רבים מנכסיהן. הסינים שם כדי לקנות – והם משלמים במזומן. הנה כמה נכסים בולטים, כלכלית והיסטורית, שעברו לידיים סיניות בשנים האחרונות.

 

בניין צ'ייס בניו יורק נמכר בעקבות משבר 2008

ב-1957 החליט נשיא הבנק הניו יורק צ'ייס, דייוויד רוקופלר, לבנות גורד שחקים חדש ברובע הפיננסי של ניו יורק. הבניין, שנחשב גם היום לאחד מ-15 הבניינים הגבוהים בניו יורק ואחד מ-200 הבניינים הגבוהים בעולם, כולל 60 קומות ועוד 5 קומות מרתף. בנייתו הושלמה בשנת 1961 והוא אכסן, לצד חנויות ומשרדים רבים גם את המטה הראשי של בנק צ'ייס מנהטן, שהפך לאחד החשובים והגדולים בעולם. בשנות ה-90 התאחד צ'ייס עם הקבוצה הבנקאית ג'יי. פי. מורגן, והפך למזוהה עימה.

 

 

מעמדו המיתי של הבנק, כסמל לעוצמה של המגזר הבנקאי בארה"ב, הסתייע בעדות של אחד האדריכלים שתכננו אותו. אותו אדריכל ציין כי באחת מקומות המרתף נבנתה עבור הבנקים כספת הזהב הגדולה ביותר בעולם, שאורכה גדול יותר מזה של מגרש פוטבול. הבנקים סרבו לאשר או להכחיש את השמועה הזאת.

 

ב-2008 הכה המשבר במגזר הפיננסי בניו יורק וג'יי. פי. מורגן היה בין הנפגעים העיקריים. הנהלת הבנק החלה לחפש מקורות חדשים לנזילות. בספטמבר 2013 הדהימה ענקית הבנקאות את העולם הפיננסי כשהודיעה שהיא מוכרת את הבניין המיתולוגי, עם הכספת המפורסמת שנמצאת או לא נמצאת בתוכו, לענקית ההשקעות הסינית Fuson תמורת 725 מיליון דולר.

 

Fuson נחשבת כיום לאחד מהתאגידים הפרטיים הגדולים ביותר בסין, שצמחו בעקבות הרפורמות לליברליזציה של הכלכלה הסינית. בבעלותה מגוון רחב של מפעלי תעשייה ונדל"ן והיא נסחרת בבורסה של הונג קונג.

 

בניין ג'נרל מוטורס בניו יורק

סמל נוסף של קו הרקיע הניו יורקי שנמכר בשנים האחרונות ליזמים מסין – הוא בניין ג'נרל מוטורס, ששוכן בין שדרת מדיסון לשדרה ה-5, על רחוב 59. הבניין, בן 50 הקומות, כבר מזמן אינו בבעלות יצרנית הרכב המיתולוגית. ביוני 2013 מכרה קרן רווחי נפט מהמזרח התיכון את אחזקותיה בבניין (40%) לקבוצת רוכשים שכללה את משפחת ספרא היהודית מברזיל, ואת אשת העסקים הסינית זאנג שין.

 

 

שין, בת 48, היא בת למהגרים מבורמה שעשתה את דרכה בעשר אצבעות - מדירת חדר שאותה חלקה עם אמה בהונג קונג עד ללימודי כלכלה בקיימברידג' ועבודה בבנק האמריקני גולדמן זקס. ב-1995 ייסדה עם בעלה את חברת הנדל"ן Soho China וכיום היא מכהנת כיו"ר החברה.

 

חברת אנרגיה סינית רכשה 40% מענקית האנרגיה האיטלקית

הגל השני של המשבר העולמי פגע כבר בכלכלות מדינה שלמות. הפגיעה הורגשה בעיקר במדינות אירופה שלא הצליחו לעמוד בהחזרי החוב שלהן ונקלעו לסחרור פיננסי שהצריך מהן מכירה של נכסים לאומיים. גם הפעם, הסינים היו שם כדי לקנות.

 

במאי 2014 חברת האנרגיה הסינית Shanghai Electric Group רכשה 40% מענקית האנרגיה האיטלקית Ansaldo אשר בבעלותה של קרן ההשקעות הממשלתית של איטליה - FSI. הסינים שילמו לאיטלקים 400 מיליון אירו תמורת חלקם בחברה, תוך הסכמה שהשותפות תבוא לידי ביטוי בפתיחת מרכזי מחקר ופיתוח בסין.

 

בעיתונות הכלכלית העולמית משערים, כי האיטלקים ירוויחו מהעסקה גישה נוחה יותר לשווקים במזרח אסיה, שכבר צורכים כמחצית מהאנרגיה המיוצרת בעולם. הסינים, מצידם, ירוויחו את הידע הטכנולוגי האצור בענקית האנרגיה האיטלקית. ידע שבו יעשו שימוש במיזמי האנרגיה שלהם.

  

איל ההימורים הסיני רכש את היקב הצרפתי המוערך

בעוד שהאיטלקים מוכרים חברות אנרגיה, בצרפת מתרכזים במכירת יקבים. חודש לפני שנחתם ההסכם למכירת 40% מחברת האנרגיה האיטלקית, רכש איל הימורים סיני (שהצליח לשמור עד כה באופן מרשים על עילום שם) את שאטו-דה-ג'רווה-שמברטן, שבחבל בורגונדי, תמורת כ-8 מיליון אירו. שאטו זה, שנבנה במאה ה-12, מייצר את אחד היינות המוערכים והמפורסמים של צרפת (הנושא את שמו).

 

 

ראייה לעצמת המותג של ג'רווה שמברטן היא הזעקה הציבורית שקמה בעקבות העסקה. איגוד מגדלי הגפנים הצרפתי מילא את דפי העיתונות הצרפתית במחאות על מכירת האוצר הלאומי לאיל ההון הסיני המסתורי והיו שהאשימו את בעליו של השאטו בחמדנות, לאחר שסירב להצעות מצד רוכשים פוטנציאלים מצרפת, שהציעו 3.5 וגם 4 מיליון אירו תמורת השאטו והיקב.

 

הזעקה הייתה כה גדולה שהיא נשמעה אפילו בסנאט שבפריס, שם הועלתה הצעת חוק להכריז על יקבי המדינה כנכס לאומי, שיש לשמרו בידיים צרפתיות.

 

הטייקון רכש חוף בנורבגיה

ואם בנכסים לאומיים עסקינן, אז בנורבגיה כנראה מתייחסים ביותר קלות ראש לנושאים הללו ואפילו חופי הים עומדים למכירה. במאי האחרון רכש הטייקון סיני הואנג נובו (Huang Nubo) מיליון מ"ר של חוף בצפון נורבגיה. השטח, שנמצא באזור לינגן (Lyngen) נמכר לנובו על ידי בעליו הנורבגים.

 

 

נובו, המייסד והיו"ר של ענקית הנדל"ן הסינית Zhongkun לא הסגיר את סכום הרכישה אך שחרר הצהרה שלפיה הוא מתכוון להשקיע ב-5 השנים הקרובות סכום כולל של 111 מיליון דולר בנכסים ועסקים בנורבגיה ושבכוונתו להפוך את האזור ליעד תיירותי לעשירי סין החדשים.