הלוטרה נחשבת לאחד מטורפי העל האחרונים שנותרו בישראל באזור של בתי גידול לחים והיא נאבקת על קיומה בטבע המקומי. הלוטרה זקוקה כיום לאזורי מחייה הסמוכים למקורות מים טבעיים שהולכים ונעלמים, זיהומי הנחלים והדריסות מצמצמים את סיכוייה לשרוד בטבע.
סקר משותף לחברה להגנת הטבע ולרשות הטבע והגנים מזהיר כי בשנים האחרונות מסתמנת ירידה של באוכלוסיות של הלוטרות. אם עד שנות ה-50 לוטרות חיו במרבית מנחלי אגן הירדן מצפון ועד אזור ים המלח ובמישור החוף, כיום נותרו מספר מעוזים בודדים בהם מצליחות הלוטרות לשרוד ולהתרבות.
"נראה כי בעשורים האחרונים חלה הרעה דרמטית במצבן של אוכלוסיות הלוטרה ובתפוצתן בארץ, ולכן היא מוגדרת בסכנת הכחדה חמורה", מציינים החוקרים שמוליק ידוב ורוני שחל מהחברה להגנת הטבע וד"ר עמית דולב מרשות הטבע והגנים.
השנה נבדקו 106 אתרים פוטנציאלים בהם מסוגלות הלוטרות לחיות. הבדיקה לנוכחות הלוטרה מתבצעת באמצעות זיהוי אתרים בהן הן משאירות גללים. על פי התוצאות, מסתמנת "מגמה מדאיגה של דעיכה נוספת בגודל האוכלוסיה, גם באיזורים שבהם קיימת עדיין אוכלוסייה יציבה".
החוקרים מצביעים על כך כי חלה ירידה באוכלוסיות בעמק החולה ובירדן ההררי. לדבריהם ברמת הגולן לראשונה לא נמצאו סימנים ללוטרות וכן חלה ירידה חדה בהימצאותן של הלוטרות בעמק בית שאן ועמק חרוד, בהם לא נמצאו סימנים של לוטרות מזה כשלוש שנים.
"יוצא דופן בהקשר זה הוא אזור עמק בית שאן בדרום. השנה, חל דלדול מסויים גם באיזורים היציבים – עמק החולה ומערב הכינרת. תוצאות אלו יכולות להעיד על דלדול ברמת התפוצה של הלוטרות ברחבי העמק והכינרת, שמהווים את האזורים האחרונים בארץ המתאימים לקיום אוכלוסיה יציבה. העובדה כי לא נראו שום דריסות השנה יכולה להעיד גם היא על דלדול באוכלוסיה".
החוקרים מזהירים כי "אם לא נפעל מהר בכל מיני מישורים, שרידות אוכלוסית הלוטרות הישראלית אינה מובטחת כלל".
בנוסף, החל אשתקד פרויקט למישדור הלוטרות באמצעות משדרים לוויניים במטרה לחקור היכן הן משוטטות בטבע באזורים חקלאיים וטבעיים, שעות פעילות והיכן הן מסתתרות. שתי נקבות לוטרות שנלכדו מהטבע, שוחררו כשהן נושאות משדר לוויני על גופן, נמצאו לאחר שבועיים ללא רוח חיים בפארק הירדן, לאחר שהריתמות על גופן הסתבכו בצמחייה המקומית. בעקבות האירועים הללו, הוחלט להפסיק לאלתר את הפרויקט שנערך בשיתוף חוקר הולנדי.
"בהתחשב במצב הקריטי של אוכלוסיית הלוטרות בישראל ובירידה העקבית בתפוצה הארצית, אנו רואים לנכון להמליץ על הקמת גרעין רבייה", כתבו החוקרים וציינו כי מאחר שאוכלוסיית הלוטרות אינה יכולה לעמוד בלקיחת פרטים נוספים מהבר למטרות גידול בשבי, מומלץ יהיה "להיערך לייבא לוטרות מגרעיני רבייה אירופיים".
על פי נתוני הסקר, רק נקבה אחת שרדה בגרעין הרבייה בגן החיות התנ"כי בירושלים ושלושה זכרים נוספים מתו "מסיבה לא ברורה". כעת מנסים לייבא זכר מצ'כיה. החוקרים הבהירו כי כדי לקיים גרעין רבייה שיוכל לאושש את האוכלוסיות בטבע קיים צורך דחוף לבססו על לפחות ארבעה זוגות לוטרה.
החוקרים מציינים כי "התפוצה של אוכלוסיית הלוטרות הולכת ומצטמצמת, ונמצאת בסכנה ממשית בשל קיטוע ואובדן בתי גידול. סיכויי האכלוס מחדש של אתרים הצטמצמו במהלך 12 השנים האחרונות, וסיכויי ההכחדה של בתי גידול גדלו, ונמצאים בעלייה מתמדת", הם כותבים.
לדבריהם, "הנתונים השנה הוכיחו זאת מכיוון שאחוזי הסימון היו נמוכים מהרגיל גם באיזורים היציבים לכאורה - עמק החולה, והכינרת. חשוב לצין שעד לפני מספר שנים היו שני אתרים יציבים: עמק בית שאן, כנרת והחולה. בשנים האחרונות נעלמו הלוטרות מעמק בית שאן ויש חשש ליציבות האוכלוסיה בעמק החולה לאור ירידה בהיקף בריכות הדגים בו".
אחד הגורמים שאמורים לסייע להישרדות הלוטרות הוא שיקום של ברכות דגים ומאגרי מים כתחליף טבעי לבתי גידול לחים שנעלמו בשנים האחרונות.