להפוך ג'ונגל של בטון לגן עדן. חלומות סוצ'י
עם סיום אולימפיאדת החורף, רוצה עיר החוף הרוסית למנף את המורשת האולימפית לשגשוג עירוני ולמשוך מיליוני תיירים. מה היא למדה מברצלונה, אתונה וירושלים?
כשאנשי היישוב בישראל ביקשו לייבש ביצות בסוף המאה ה-19 הם שתלו אקליפטוסים. כיום, 125 שנה מאוחר יותר, כשבסוצ'י ביקשו להתחדש ולשפר את איכות החיים הם כבר לא הסתפקו בייבוא צמחייה - הם בנו אולימפיאדה. בבקעת אימרטינקה, אחד המקומות החמים ביותר ברוסיה, הוקמו מאפס שורה של אצטדיונים ומתקנים אולימפיים במסגרת פרויקט בנייה חסר תקדים בקורות הערים המארחות. אולם תשומת הלב הבינלאומית העדיפה להתמקד במקום אחר, בתמונת תא השירותים הכפולים שהופצה ברשת.
התמונה, שמהימנותה עדיין מוטלת בספק, הפכה סמל לבעיות שהועלו לפני טקס הפתיחה: טענות על אי-עמידה בזמנים, תלונות על פגיעה ברווחת המקומיים, חששות מאיומים ביטחוניים ועוד. בדיעבד ניתן לומר כי הייתה זו כנראה האולימפיאדה המושמצת ביותר, למעט המשחקים האולימפיים בברלין ב-1936. אולם בעיר עצמה לא מתעכבים על העבר: אחרי שהספורטאים עזבו והאבק שכך, הם עוברים לאתגר הבא - היום שאחרי.
אירוח המשחקים האולימפיים יכול לבנות עיר או להרסה כליל. במקרה של אתונה הם תרמו במידה רבה למשבר הכלכלי שהחריב את המדינה, במקרה של ברצלונה הם העניקו לעיר חוף והפכו אותה מתחרה למדריד כמוקד משיכה לתיירים. בסוצ'י, מצדם, בטוחים כי המקרה שלהם יהיה דומה יותר לזו של האחרונה. "במסגרת ההכנות לאולימפיאדה שלחנו משלחות לבייג'ינג, לוונקובר וללונדון", מספרת סגנית ראש העיר סוצ'י, אירינה רומנץ, "ואני חושבת שהתעלינו עליהן מבחינת כמות המבנים שהוקמו ואיכותם, הלוגיסטיקה והארגון - למרות הנקודה החלשה שלנו, אי-ידיעת אנגלית. כמובן, גם הכנסת האורחים הרוסית עשתה את שלה".
כבר לא חנוקים מפקקי תנועה
"את הפיתוח שעברה סוצ'י בחמש השנים האחרונות ניתן להשוות ל-300 השנה שבהן פיוטר בנה את סנט פטרבורג", היא ממשיכה. "לפני שנה העיר נחנקה מרוב פקקים והיום התנועה זורמת בזכות הדרכים החדשות שנבנו לכבוד המשחקים. הקמנו תחנות כוח חדשות וירוקות יותר, נבנו בתי חולים חדשים ומוסדות תרבות, ויש עוד תוכניות לבניית גני ילדים. העיר הפכה מאוד אטרקטיבית ורבים באים כדי ללמוד ולעבוד".
אולם תנופת הבנייה הזו באה במקרים רבים על חשבון התושבים, שחלקם נדרשו להתפנות מבתיהם. בעירייה מעריכים את מספר המפונים ב-500, מקורות אחרים מצביעים על כ-2,000. "כיום אין אנשים שנותרו לא מרוצים ממה שקרה", מתעקשת רומנץ. "הפיצוי שהם קיבלו מהממשלה היה יותר מהולם, וחלקם אף הרוויחו מכך. ניתנה להם בחירה בין שלוש אפשרויות: לעבור לדירה חדשה, לבית פרטי או לקבל פיצוי כספי. כל אחד מהם קיבל יחס פרטני ולא הייתה כפייה. בלונדון המיושבים מחדש סבלו מתנאים גרועים בהרבה".
האולימפיאדה של פוטין
"אין אולימפיאדה שאין בה רגעים שליליים, אולם המומחים והעיתונאים הזרים בחרו להדגיש דווקא את ההיבטים האלה", טוען פרופ' אלכסנדר וטיטנב, פרורקטור האוניברסיטה הממשלתית של סוצ'י. זו ערכה סקרי דעת קהל לפני האולימפיאדה ואחריה, ולדברי החוקר, גם אלה שהביעו את ההתנגדות הרבה ביותר כבר שינו את דעתם.
"האולימפיאדה תרמה לאחדות של האומה. היה צריך להיות בתוך הקהל כדי להרגיש את הגאווה שהייתה שם. כשטוענים שהאולימפיאדה בסוצ'י היא האולימפיאדה של פוטין, אני עונה 'כן! אבל עלינו להיות גאים שיש לנו נשיא שהצליח לממש פרויקט שכזה'".
לגורמים האחראים ברור לחלוטין מי עמד מאחורי הטענות שליוו את ההכנות למשחקים. "הביקורת הופנתה מארצות הברית, זו לא אירופה", קובע נחרצות סרגיי סבטלוב, יועץ לעיריית סוצ'י בענייני חוץ. "החששות של האורחים האולימפיים התבדו מיד כשהגיעו הנה. האחראים להאשמות היו כלי תקשורת שנקנו בכסף, שרצו להוכיח שרוסיה לא מסוגלת להרים אירוע בסדר גודל כזה". גם בממשל במוסקבה מציירים תמונה דומה: "מכונת התעמולה שממומנת על ידי ארה"ב ניסתה לטעון כי אלה המשחקים של הפשיסט פוטין והשוו אותם למשחקים של היטלר", מצהיר סגן יו"ר הוועדה לענייני חוץ בדומה, אלכסנדר רומנוביץ'.
"לצערם של האחראים לרעיונות האלה", הוא ממשיך, "הם גילו כי למרות ההשמצות - המשחקים האלו היו סמל לשלום ולאחווה בין כל המדינות. כל הניסיונות להחרים את המשחקים כשלו והמורל ברוסיה עלה ודוחף קדימה את המדינה כולה". בסוצ'י עצמה כבר מעידים על התרומה התדמיתית: "כולם בתוך רוסיה כבר הכירו את העיר, אבל עכשיו מכירים אותה ברחבי העולם", מספר ארטיום איווניקוב, תושב העיר שהיה פעיל בוועד האולימפי של סוצ'י. "את ההשפעות מרגישים כבר עתה, אבל עוד מוקדם לקבוע באיזו מידה נצליח לנצל את המורשת האולימפית לטובתנו".
ההצלחה של ברצלונה, הכישלון של אתונה
לקחי העבר מעידים כי המפתח להצלחה במינוף המורשת האולימפית לכדי שגשוג עירוני אינו טמון רק בהתפייסות עם התושבים. הסוד שגילו בברצלונה היה שימוש נכון במבנים האולימפיים לאחר שסיימו לשרת את ייעודם המקורי, וכך, בעוד האצטדיונים באתונה עמדו והחלידו, בברצלונה הם הפכו לתיאטראות ולבתי מגורים לעובדים. בסוצ'י, מנגד, לא מתכוונים להמציא לרובם ייעוד חדש. "אנחנו מחפשים ואנחנו פתוחים לרעיונות, ויש הרבה פניות", מעידה סגנית ראש העיר.
לביקוש תורמת גם הוראת הממשל הרוסי לקיים בסוצ'י את כלל הוועידות והכנסים הממלכתיים, אולם גם בלעדיה נראה כי האפשרות לקיים אירועים במקום שבו נערכו המשחקים האולימפיים אכן מושכת רבים: באצטדיון ההוקי שבפארק האולימפי כבר נערכו תחרויות חובבים, אדלר ארנה עובר הסבה לאליפות רוסיה בטניס ולתחרויות היאבקות חופשית, וברחבי הפארק נסלל עתה מסלול שבו ייערך מרוץ פורמולה 1. בעיר אמורים גם לארח בפארק האולימפי תחרות מקהלות בינלאומית, אולם בראש ובראשונה הם נערכים למשחקי מונדיאל 2018 שייתקיימו באצטדיון המרכזי.
מתקנים אחרים עתידים לשמש לאימון הנבחרות הלאומיות בענפי ספורט חורף, שעד כה נאלצו לטוס לשם כך לחו"ל, ובודדים מהם עשויים אף להיפתח לציבור הרחב: כך למשל, נשקלת הפיכת מסלול המזחלות לפארק שעשועים שיאפשר לכל המעוניין לנסות את כוחו בספורט. בסוצ'י גם מקווים כי הפארק האולימפי עצמו יהפוך אתר לבילוי משפחתי. "כשהיינו בירושלים קיבלנו השראה מהאופן שבו כולם ציינו שם את חג הפסח, ויצאו לרחובות ועשו על האש", מספרת רומנץ. "הפארק האולימפי כבר פתוח לפעילות, ואנחנו מקווים שישתמשו בו באותה הצורה".
ירוק על הים
ספק אם משאלתה תתגשם, לפחות בשלב זה. הפארק האולימפי הוא ג'ונגל של בטון וזכוכית, ועבודות הבנייה המתמשכות בו עשויות להפריע לתנועת מטיילים. יתרה מכך, המדשאות בו מעטות, "אבל יש שטחים ירוקים יותר קרוב לחוף ואפשר להתרחץ", מדגיש איווניקוב, שגם חוקר כיום את השפעת האולימפיאדה על התיירות בעיר. האזורים הפתוחים מוקפים בבתים שבהם התגוררו הספורטאים ושעתה עומדים ריקים, ממתינים לחברות ולאנשים פרטיים שיקנו אותם.
גם המתקנים שממוקמים בהרים כנראה יצטרכו לעבור עבודות תחזוקה בטרם יוכלו לשמש לאימון ספורטאים בשגרה. במתקן הביאתלון למשל, שלטענת המארגנים זכה לחותמת איכות מצד מומחים בינלאומיים, כבר בולטים כתמי החלודה והצבע המתקלף, אף שחלפו רק כשלושה חודשים מאז שנעשה בו שימוש במסגרת התחרויות.
מנגד, אתר הנופש היוקרתי רוזה חוטור - שימשיך לפעול כאתר סקי בסיוע השלג המלאכותי שאפשר את משחקי החורף - עדיין נראה כאילו הרגע יצא מהניילונים. הפסגות המושלגות סביבו משכיחות בקלות את העובדה שרק במרחק 50 קילומטרים מסתובבים אנשים בבגדי ים, וסגנון הבנייה דמוי-כפר-שוויצרי שלו משרה רושם כי כלל אינו ממוקם ברוסיה. עם זאת, לא בהכרח ברור מה יגרום לתיירים אירופאים, למשל, שמתגוררים בשכנות לאלפים, לבקר דווקא באתר הסקי הזה במקום ליהנות מהמקור שנמצא בחצרם האחורית.
רוצים אתר נופש 365 יום בשנה
"התכנון הוא לפתח את סוצ'י כאתר נופש מסביב לשנה, שימשוך חובבי סקי חורף, אוהבי תיירות ימית בקיץ, וכן תיירות עסקית דרך אירוח אירועים בינלאומיים, כמו הפורום הכלכלי של סוצ'י, שבוע האופנה ועוד", מסביר פרופ' וטיטנב, שערך גם מחקרים בתחום התיירות. "יש לנו גם אוצרות טבע כמו מים עשירים במינרלים ותשתית רפואית לפיתוח תיירות בריאות. הכיוון הזה היה קיים עוד קודם והאולמפיאדה קצת משכה את המוקד ממנו, אבל גם הוא יתפתח".
250 שנה בלי סכסוכים
הניסיון של סוצ'י למשוך תיירים כאמור זוכה לגיבוי הממשל במוסקבה, אולם החלטתו לספח את חצי האי האוקראיני קרים, שגם הוא שוכן בים השחור, דווקא הציבה בפניו אתגר לא צפוי. "המחיר הממוצע לנופש בקרים זול פי שניים מאשר בסוצ'י וזו בעיה שאנחנו מעוניינים לפתור", התחייב פרופ' וטיטנב. בעירייה נשמעים יותר חיוביים: "אנחנו לא חוששים שתיירים ינהרו לקרים במקום לסוצ'י", הדגישה סגנית ראש העיר רומנץ.
"אנחנו שמחים שהתאחדנו מחדש עם קרים, שהם חזרו אלינו, כי אנחנו עם אחד ולכולנו יש קרובים שם - אבל בתחום התיירות, אנחנו מושכים אנשים שונים", היא סבורה. "סוצ'י היא אתר יוקרתי ומבוסס היטב, שלו רצועת חוף ארוכה ביותר ושמציע נופשים במגוון מחירים. מי שטס לקרים עד עכשיו ימשיך לטוס לשם. להיפך, עתה אנחנו יכולים לשתף פעולה".
לאופטימיות תורמת העובדה כי המצב בקרים כבר התייצב, אולם קרוב יותר לסוצ'י, במזרח אוקראינה, הרוחות עוד לוהטות. חרף כך, איום זה מבוטל על הסף - ממש כמו הטענות שנשמעו לקראת האולימפיאדה, לפיהן סוצ'י רגישה לפיגועי טרור. "המקומיים מתפרנסים מתיירות ואין להם שום אינטרס לייבא סכסוכים מבחוץ", טוען פרופ' צ'ובטקין, ועמיתו באוניברסיטה מוסיף: "אלה שהצביעו על האפשרות לפיגועי טרור שכחו שמדובר באתר התיירות השלישי בגודלו ברוסיה, שמבקרים בו גם בכירים בממשלה. לסוצ'י אין עבר של סכסוכים ב-250 השנים האחרונות ולכן היא בין הערים הבטוחות ביותר לתיירים".