תזיזו את הישבן: שממל בקליפ חדש

על כסאו מול המחשב ישב סולן "שממל" דרור ויידמן, כדי שהלהקה תצלם בשוט אחד את הקליפ ל"ישבני", הסינגל החדש שלהם המדבר על אדם שיושב בבית מול האינטרנט ומרקיב. צפו בו כאן בבכורה

 

 להקת שמֶמֶל קוראת אתכם לשבת, בקליפ חדש ל"ישבני" - הסינגל הראשון שהוציאו מתוך אלבומם החדש שבדרך. צפו בו כאן בבכורה.

 

"אורח חיים יושבני" הוא בעצם מונח רפואי המתאר את ההתנהלות האנושית בעולם המודרני, המנתב את כולנו לנהל חיים בישיבה, עפ"י חברי הלהקה. הסינגל החדש עוסק בדיוק בכך, באורח החיים היושבני שכולנו מנהלים, מול צג המחשב או הקולנוע, בבית, במסעדה או מול מסך הטלוויזיה.

 

"השיר מדבר על אדם שיושב בבית מול האינטרנט כל היום, מרקיב, מנהל מערכות יחסים עם תמונות של בחורות שהוא לא מכיר בפייסבוק, מקשיב רק לתחזית שהוא רואה באייפון ולא למה שמרגיש לו באותו רגע", מספר דרור ויידמן, סולן הלהקה ומכותביה הוותיקים של התוכנית "מצב האומה". "בגדול זה שיר על כולנו".

 

כמו במרבית שיריה של שמֶמֶל, כך גם ב"ישבני" שהלחין ויידמן עם יניב רווה, הכל 'הפוך על הפוך'; המסר החברתי מסתתר תחת שכבות הקצב שממתיק את גלולת הביקורת, כשהלהקה משחקת עם המינוח המקצועי ומקדישה את השיר לישבן, שלה ושל המאזינים, בשיר שעושה בדיוק את הפעולה ההפוכה מלרצות לשבת.

 

"במונח "אורח חיים יושבני" נתקלתי בגלל שבת הזוג שלי לומדת פיזיותרפיה", מוסיף ויידמן על הרקע לכתיבת השיר. "כשהיא סיפרה עליו לא שמעתי נכון, אז יצא שהמצאתי מונח חדש, 'אורח חיים ישבני'. חשבתי שהמונח הזה יהיה קצ'פרייז טוב לפזמון של שיר. אחרי כמה זמן, במקלחת, הגיע גם ליין הנשיפה, ובסוף הצמדתי אליהם מנגינה שכתבתי במקור לשיר אחר שלנו: "איסטנבול" שיצא לאור בקרוב. לקח לי עוד שנה בערך להשלים את הכתיבה של "ישבני", במהלכה טסתי להודו שם חשבתי שאני אצליח בין היתר גם לסיים את השיר. לא הצלחתי. במקומו יצא לי שיר אחר שהקלטנו לאלבום הזה: "עוף אותו דבר". בסופו של דבר סיימתי את "ישבני" בבית. בישראל. על הספה".

 

"כשהשיר כבר היה מוכן, חשבנו איך אפשר לצלם קליפ פשוט שמעביר את התחושה הזאת, ואז עלה לי הרעיון: "למה לא לצלם פשוט קליפ מנקודת המרבץ הטבעית שלי, על הכיסא מול המחשב שלי, מינוס השערות של החתולה. ואם כבר מצלמים מישהו יושב, למה לא להציק לו מלא, ואם כבר מציקים אז בוואן שוט, כדי שיהיה בלתי אפשרי לצלם.

 

התייעצתי עם כמה חברים במאים שאמרו לי 'אל תעשה את זה' - ורק אדם רובסון, איתו כבר שיתפנו פעולה ב'שיר הערק', מאד שמח לאתגר. זה היה שבוע די מטורף, לבנות ביחד את כל הסצנות, להתאמן, להכניס פנימה את הכוריאוגרפיה המגניבה שיצרה טליה ביק, בכל זאת אנחנו רגילים לעשות חזרות על מוזיקה, לא על תזוזה - לאבד רקדנית אחת למחלה, לקבל שתיים אחרות, להשיג את כל האביזרים. בקיצור, הזזנו את הישבן שלנו כמו שהוא לא זז בחיים. חוץ מהישבן שלי, כי נתתי לעצמי את התפקיד עם הכי פחות עבודה".